1, ש"ז, סמי' מַדְוֵה, מַדְוֵי, — כאב, חלי, anstek. Krankheit; maladie contag; contag. sickness במקור נדפס באנגלית "siknes".: והסיר יי' ממך כל חלי וכל מַדְוֵי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך (דבר' ז יה).  והשיב בך את כל מַדְוֵה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך (שם כח ס). — וביחוד, *זיבת הדם בוסת האשה: שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה (נדה מא:). — ובסהמ"א במשמ' הכללית: ועקב השגת התאוות ביאת המדוים והרעות (תקון מדה"נ לב).  כי התאוות חלאים בגוף ומדוים שאתה צריך לרפאותם (שם יג).  תכונת הגופים שהם בעלי מדוים בתכלית (פרקי משה א).  ופעמים יהיה עומד בכלי הנשימה כמו מה שיקרה במדוה הצד ומדוה הריאה (מ' אלדבי, ש"א ד). — ואמר המליץ: והייתי ימים רבים שוכב על ערש דוי, עד נואשו ממני קוי, ונואלו כל הרופאים במדוי, וייעצו אותי אוהבי ורעי, וכו' ללכת אל ארץ הגלעד (ר"י חריזי, תחכמ' מח). — ובהשאלה, °מַדְוֵה הלבבות, הנפש: האבל מדוה הלבבות כמו שהחלאים מדוים הגופות (תקון מדה"נ לח). — ואמר המשורר: מעל פני כוסות מכסות אור הסר לאט מסוה בבוא סיון, כי הנפשות בחזות הכוס יחיו למען בה צרי מדון (רי"ח, תחכמ' ה).