מַדְקֵרָה

ש"נ, מ"ר מַדְקֵרוֹת, — מעשה הדקירה בחרב וכדומ': יש בוטה כְּמַדְקְרוֹת חרב ולשון חכמים מרפא (משלי יב יח). — ואמר הפיטן: צדיק רבי אלעזר בן שמוע באחרונה נהרג במדקרה, יום ערב שבת היה זמן קדוש ויקדש ויקרא (קינה, ארזי הלבנון).

חיפוש במילון: