מָהָה
*, פ"י, פָעו' מְהוּהָה, — קֻפה וכדומ' מְהוּהָה, שבלתה ונשחתה ונעשתה כמו דבר נמס: שלש קופות הן מהוהה1 שטלייה על הבריה הולכין אחר הבריה (כלים כד יז). מטלית מהוהא טהורה (טהר' ט ט).
— נִפע', *נִמְהָה, — שנעשה מָהוּה: שלש על שלש שנמהה ממנה חוט אחד (כלים כז יב).
1 גרס' הערוך מהוהא.