מַהֲדוּר
°, ש"ז, מ"ר מַהֲדוּרִים — כמו מַהֲדוּרָה: כי באו אנשי קדש וטובי מעללים אשר להם שם בשלשה הגדולים ורבינא ורב אשי סוף הוראה כמשה וכרבי שקולים נזרי המשכילים ובקבוץ חכמים בשני מהדורים ובררו הפסולת מתוך האוכלין (הקד' יהוש' בעז בעל עי"מ על התלמ').