ש"ז, סמי' מַהֲלַךְ, בכנ' מַהֲלָכְךָ, — א) שה"פ מן הלך: ולפני הלשכות מַהֲלַךְ עשר אמות רחב (יחזק' מב ד). ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מַהֲלַךְ שלשת ימים ויחל יונה לבוא בעיר מַהֲלַךְ יום אחד (יונ' ג ג-ד). (ויאמר המלך לנחמיה שבקש ללכת לירושלם) עד מתי יהיה מַהֲלָכְךָ ומתי תשוב (נחמ' ב ו). — ובתו"מ: א"ר יוחנן כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות (פסח' צג:). מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה ועוביה של רקיע מהלך חמש מאות שנה (חגי' יג). — ואמר הפיטן: ידעתני בטרם תצרני, וכל עוד רוחך בי תשמרני, היש לי מעמד יום תהדפני, ואם לי מהלך יום תעצרני (ר"י הלוי, ידעתני). — והמשורר אמר: מאורי אור למרכבתו רתומים ומעלותם למהלכיו אסורים, וכל רעיו לחפצו הם דרושים וכל עריו בבור אפו אסורים (רמב"ע, תרשיש א לה). — °ובהשאלה לתנועת הכוכבים: לבנה בכל חלק מחלקי הרקיע הולכת בכל סדרי המהלך המתון והמהיר והשוה (ר"א בר"ח הנשיא, צוה"א יג). כי אין תחום החדשים נגבל אלא ממהלך החמה והלבנה ומהלך החמה והלבנה נמשך עם מהלך הגלגל והקפתו (הוא, פתיח' העבור). ומהלך החמה אינו כן וכו' ואין מהלכה בגופה מוסיף ביום שני ולא פוחת ממנו והיא אלינו כאלו היא מחלפת את הליכתה פעמים היא הולכת במתינות פחות ממהלכה השוה ופעמים היא הולכת מהלך בינוני כמהלכה השוה ופעמים היא הולכת במריצות יותר ממהלכה השוה (שם א ו). הלבנה הולכת ברקיעה מהלך שוה בכל יום על ענין מהלך החמה ממערב למזרח אלא שמהלכה מוסיף במדתה על מדת מהלך החמה (שם ז). השמש והירח וכן כל שאר השבעה כוכבים מהלך כל אחד ואחד מהם בגלגל שלו מהלך שוה אין בו לא קלות ולא כבדות אלא כמו מהלכו היום כמו מהלכו אמש כמו מהלכו למחר כמו מהלכו בכל יום ויום (רמב"ם, קדוה"ה יא יג). יתחיל לספור מתחלת הלילה עד רגע המולד כך וכך שעות וכו' ויראה אם מהלך השמש בארוכה או בקצרה וכמה מהלך הלבנה וכו' וככה יעשה במקום מולד הלבנה כפי מהלכה (ראב"ע, אגר' השבת ב). — ומ"ר °מַהֲלָכִים: ותמצא הלבנה כשהיא הולכת בעקמימות גלגל הקפתה וכו' יהיה מהלכה ומהלך מרכז גלגלה שניהן מצד אחד ויתחברו שני המהלכים יחד ותראה הלבנה כאלו הולכת במריצות (ר"א בר"ח הנשיא, העבור א ו). — מהלך האמצעי: המהלך השוה שמהלך הכוכב או השמש או הירח בגלגלו הוא הנקרא אמצע המהלך והמהלך שיהיה בגלגל המזלות שהוא פעמים יותר ופעמים חסר הוא המהלך האמתי (רמב"ם, קדוה"ה יא יה). וזו היא תקופת רב אדא רק היא על המהלך האמצעי ותקונה קרוב (ראב"ע, אגר' השבת א). והנה איננו נכון להיות ראשית החדש מהמולד במהלך האמצעי או ממולד האמת (שם ב). ודע כי שם המולד נופל אצל החכמים על קבוץ הירח והשמש במהלכם האמצעי (חשבון העבור להרמב"ם). והענין הזה הוא שהימים ההם שדעתי להכנס בהם בלוחות כדי לידע מדת מהלך הירח האמצעי בהם הם אמיתיים לא אמצעיים (יסו"ע לר"י ישראלי מד.). — ב)°המקום להליכה, כמו דרך, מעבר: לפי שאילו המהלכים קורעים החלוחלת והולכין בין שני הקלפים עד שיגיעו לגרונה וקורעין הקלף השני ולפיכך כל הבא בתוכה כשהוא המהלך שבין שני הקלפים פתוח וכו' וירדו מן הקלף הפנימי שני מהלכים דחוקים ואח"כ יתרחבו (ספ' חד אלאנסאן, מיוח' לרסע"ג, כ"י ברלין). — ובהשאלה: ועתה הטו אזניכם ודעו כי יש לשירות המאשרות ולחידות החמודות ולאגרות היקרות ולמליצות הנמרצות כמה דרכים וכמה מהלכים אשר יתעו בה מורי הנבוכים (ר"י חריזי, תחכמ' ח).