מֹהַל
* 1, ש"ז, — כמו מֹוהַל: המוהל כמשקה (ירוש' דמאי ו כה ד). המוהל היוצא מהן (מהזיתים) ר"א מטהר (שם תרומ' יא מז ד). בשר המת שנתוק והמוהל שקרש (שם נזיר ז נו:). כמה הוא תפוסת קבר קולף ג' אצבעות עד מקום שהמוהל יורד (שם ט נז ד). חלייה (פרוש) מוהל היוצא ממנו (מן הבשר) כשחותכו (רש"י פסח' עד:). שהיה אותו מוהל היוצא מן הבשר עבה (הוא, חול' קיב.). נצלה הבשר כל צרכו אף המוהל מותר (תוספ' פסח' עד:). — °ובהרחבה גם לגבינה לחה: וכאשר היה מולח הגבינות מאותו המוהל היוצא וזב מן הגבינות היה מוסיף על הקיבה (רמ"א, הגה' על מרדכי, פסח' תקסה).
1 בערב' מהל مهل, לחה מגוף מת.