מַהֲלוֹם
°, ש"ז, — א) כמו מהלֻמּה: אמור אל נטע נעמן, לו אתן ברית שלום, אותו אציל מאשמן, כי הציל עם לא אלמן, ממות וממהלום (ר"י נגארה, יום יום). — ב) °דבר שבו הֹלמים: אזי בבגדי אמרי דר מעוני, בהשתרג עוני הכביד עולי מוני, גבר עלי זר במהלום להלמני, אפו טרף וישטמני (סליח' י"ז תמוז, אזי בבגדי).