מַהֲלֻמָּה

1, ש"נ, מ"ר מַהֲלֻמּוֹת, — מַכָּה, Schlag; coup; stroke: שפתי כסיל יבאו בריב ופיו לְמַהֲלֻמּוֹת יקרא (משלי יח ו). נכונו ללצים שפטים וּמַהֲלֻמּוֹת לגו כסילים (שם יט כט).



1 משרש הלם, עי"ש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים