°, ש"ז, מ"ר מוֹהֲלִים, — מי שאמנתו למול ילדים: מוהל ששכח את האיזמל (תשו' הגא', חברון פד). וכל מוהל שאינו מוצץ מעבירין אותו (טור יו"ד רסד ב). ואבי הבן או המוהל או אחד מהעם אומרים ברוך אתה ה' וכו' (שם רסה ה). שאבי הבן עומד על המוהל להודיעו שהוא שלוחו (שם, בשם בעל העיטור).