°, ש"נ, — אשה שהמירה דתה באחרת, בפרט יהודיה שיצאה מדת ישראל: ומקרוב נשא ישמעאל מומרית וילדה לו בנים )שו"ת חות יאיר קפה(. נתנו היתר במכירת בגד שעטנז למומרית וכן טריפות (שם).