מוּמָרוּת

° , ש"נ, — מעמד המוּמר: ואם היה הבעל מומר וישבה תחתיו באונס ומת במומרותו בלא בנים אינה זקוקה ליבם (מרדכי, יבמ' כט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים