* 1, פ"ע, —  קל לא נהוג.

— הָפע', *הוּמַם, יוּמַם, —  הוּמַם פלוני, נעשה בו מוּם: תמימין והוממו (ירוש' שקל' ד מח:).  כגון שעברו עליו שני רגלים והומם וחיללו על אחר (ר"ה ה:).  הפריש אשם להתכפר בו והמיר בו והומם וחיללו על אחר (תמור' ט:).  אמר רבא (פסח שנתערב בבכורות)  ממתין לו עד שיוממו ויביא בהמה שמינה (פסח' צח:).  עד עכשיו הן העגלות והפרות (שנשאו את הארון) קיימות ולא הוממו ולא הזקינו ולא הטריפו (מד"ר במד' יב).