1, ש"ז, בכנ' מוֹפֶתְכֶם, מ"ר מוֹפְתִים, מֹפְתִים, בכנ' מוֹפְתַי, מוֹפְתָיו, — א) מעשה פלא, חוץ מהרגיל, שנדמה למעלה מהטבע והשׁבים שהוא סימן נראה לדבר מהדברים, Wunder; prodige; miracle : ויאמר יי' אל משה ואל אהרן לאמר כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מוֹפֵת (כי שלחכם אלהים) ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין (שמות ז ח-ט).  ראה כל הַמֹּפְתִים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ( שם ד כא).  והרביתי את אתתי ואת מוֹפְתַי בארץ מצרים (שם ז ג).  ומשה ואהרן עשו את כל המֹּפְתִים האלה לפני פרעה (שם יא י).  או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת וּבְמוֹפְתִים ובמלחמה וביד חזקה (דבר' ד לד).  ויתן יי' אותת וּמוֹפְתִים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו (שם ו כב).  כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מוֹפֵת ובא האות וְהַמּוֹפת אשר דבר אליך (שם יג ב-ג).  ונתן ביום ההוא מוֹפֵת לאמר זה הַמּוֹפֵת אשר דבר יי' הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו (מ"א יג ג).  והמזבח נקרע וישפך הדשן מן המזבח כַּמּוֹפֵת אשר נתן איש האלהים (שם ה).  אשר שמת אתות וּמֹפְתִים בארץ מצרים וכו' ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים באתת וּבְמוֹפְתִים וביד חזקה (ירמ' לב כ-כא).  ונתתי מוֹפְתִים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן השמש יהפך לחשך והירח לדם (יוא' ג ג-ד).  ותתן אתת וּמֹֹפְתִים בפרעה ובכל עבדיו (נחמ' ט י).  לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר אשר שם במצרים אתותיו וּמוֹפְתָיו בשדה צען ויהפך לדם יאריהם וגוזליהם בל ישתיון ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם (תהל' עח מב-מה).  זכרו נפלאתיו אשר עשה מֹפְתָיו ומשפטי פיו (שם קה ה). — מעשה זה הוא מוֹפֵת עַל פלוני שלפלוני יקרה כמעשה הזה: והיו בך (המעשים) לאות וּלְמוֹפֵת ובזרעך עד עולם (דבר' כח מו).  ויאמר יי' כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות וּמוֹפֵת על מצרים ועל כוש כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף (ישע' כ ג-ד). —   פלוני הוא לְמוֹפֵת לדבר, שיבוא הדבר: הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יי' לאתות וּלְמוֹפְתִים בישראל (ישע' ח יח).  פניך תכסה ולא תראה את הארץ  כי מוֹפֵת נתתיך לבית ישראל (יחזק' יב ו).  אמור אני מוֹפֶתְכֶם כאשר עשיתי כן יעשה להם (שם יא).  ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם לְמוֹפֵת (שם כד כז). — ופלוני לְמוֹפֵת, לעשות כמו שהוא עושה: והיה יחזקאל לכם לְמוֹפֵת ככל אשר עשה תעשו (שם כד כד).  כְּמוֹפֵת הייתי לרבים (תהל' עא ז). — אַנְשֵׁי מוֹפֵת, שהם למופת להעם: שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי אנשי מוֹפֵת המה ( זכר' ג ח). — ב) °במחקר, במשמ' ראיה ברורה להנחה מחקרית וכדומה2, Beweis; preuve; proof ויבין הערכים וההקשות שבחכמת השעור וצורות המופת אשר בחכמת הדבר (תו"ש הבחינה ה). למה שנתברר מהם המופת בחכמות ההרגליות וההגיון בטחו הנפשות על כל מה שאמרוהו בטבע (כוזרי ה יד). וכל מה שיש במופתי התכונה ממה שתרחיקהו המחשבה (שם ג מט).  ואילו היה הפילוסוף באומה שינחל מקובלות ומפורסמות שאינו יכול לדחות אותם היה מתעסק בהקשותיו ומופתיו להחזיק החדוש עם קשיו (שם א סה).  שבעה הדברים אשר בהם יהיה המדע ובידיעתם יגיעו אל כל החכמות וכו' והם ההגדה והדמיון וההפך והחבור וההפרש והמופת וההשלמה ( הרקמה, שער כח).  וכבר התנינו לייחס כל טבע אל יסודו וכל מדה אל טבעה כפי אשר יורה עליו המופת וכמו שאבאר אותם בזולת המקום הזה (תקון מדה"נ יח).  ועשיית אלו ההקשים וידיעת תנאיהם היא אשר נקראה מלאכת המופת ( מלות הגיון ח).  וזו החכמה מתחלקת לחמשה חלקים החלק הראשון המופת והאות שדרכן להודיענו האמת בדברים שאנו מחפשין עליהם לדעת אותן (ספ' מוסר לר"י בן עקנין ב יו).  שיסוד האויר הוא גובר עליהם (על הצמחים) יותר מיסוד העפר וזה בסיבת התגדלות באויר והתפרנסו משם והמופת על זה האפר הנשאר מן העצים אחר שריפתם שהוא יסוד העפר שהיה בהם שאינו חלק אחד מעשרים משעורם הראשון (רות ח א).  הדברים הנודעים בלא מופת ובלא ראיה ארבע מינים המורגשות והמפורסמות והמקובלות והמושכלות ראשונות וכו' בעבור שהמופת על הדברים הנכבדים האלה הוא דבר קשה מאד (שם ו).  שהתאמת אצלם מציאות הבורא יתברך במופתים נאמנים (שם).  ואמנם ידענו אם על צד הקבלה ואם על צד המופת מפי החכמים ( העקרים א י).  אין ספק כי לכל חכמה התחלות והנחות אינן מבוארות בעצמן אבל ילקחו מקובלות מחכמה אחרת נתבארו בה אותן ההתחלות ועל ההתחלות ההן נבנו כל מופתי החכמה ההיא כמו שיקבל המהנדס מציאות הקו והנקודה מהטבעיי (שם יז).  ונאמר שהמופת על הכלל הוא הקש מחובר משתי הקדמות אמתיות כלליות הכרחיות עצמיות ( כל מלאכ' ההגיון, מופת).  באיכות עשיית המופתים והגדרים במלאכות העיוניות (שם).  ומופת אלה ההקדמות אם שכל גשם מתחלק הנה כבר בארנוהו במופת במה שעבר אמנם שהכח הגשמי מתחלק הנה זה מופתו  הכח הגשמי אם שיהיה בגשם וכו' הנה הוא מתחלק בהתחלק משכנו (אמונה רמה א ז).  שהמופת על מציאות עצמים בלתי מוחשים קשה עלינו (שם ד ב).  ואולם מבין הענינים ומבקש יציאתם ואיכות סדרם על הדרך המגיע להשגת חכמה האמתית וזה יקרא מופת (מאזני צדק, אלגזלי 170).  כי לסבת העמק שכלם במופתים יהיה מופת סבה או מופת ראיה יבטלו כל דבר הבא מפי השמועה (מנח' קנא' לר"י מפיסא 9).  ולאלו הדברים העליונים לא הגיעו הפלוסופים עם כל חקירתם וחכמתם כי מה שלא יעיד עליו החוש לא יבא מופת עליו (שם 82).  כשם שלא יאמינו לדברי התורה המחכימת פתי ובאו דבריה בביאור רחב כן לא יעמדו על דברי ההקש והמופתים אלא אחרי הרגל זמן רב (שם 107).  אבל אראך במופת שמעולם לא הבנת מכל מה שקרית ושמעת ( רמח"ל חוקר ומקובל 7). — ובחכמת התשברת: וכדי לבאר את זה ע"ד המופת נמשיך אלכסון אה"ד ויהיה צלע א"ה ממשולש אה"ב שוה לצלע ה"ב ממנו (יסו"ע לר"י ישראלי א ד). — °מוֹפֵת פוסק, ראיה חזקה, שאין ספק בה: והראיה על זה העטף אשר אמרנו בעל (בפסוק ועל אשר ליהודה ועל נגב כלב) וזה מופת פוסק על שחסרון הבית איננו נכון (הרקמה, שער טז).  בעבור שלא היתה לי ראיה ברורה עליהם ומופת פוסק  מן הגזרה (הקד' השרש' לריב"ג). — °ומוֹפֵת חוֹתֵךְ במשמ' זו: ויש להם (להפלוסופים) ראיות רבות להביא מופת חותך וראיה ברורה על זה (אגר' הרמב"ם לחכמי מרשיליה).