מוּץ

*, פ"י, — כמו מִיץ: אמרה לו אין לך טבעת מוץ אותה ומות וכו' שמע לה ומץ את טבעתו ומת (מד"ר דבר' ב). — ואמר המשורר: אם יאמר לך עתק חיל משוד עשרי החישה מוץ, לא תאבה לו כי חיש ילך כאשר לפני הרוח מוץ (רמב"ע, תרשיש ט).

חיפוש במילון: