פ"י, עת' יַחְתֹּך, — א) *חָתַךְ בסכין וכדומה, בדבר חד, דחק הסכין בפיהו החד על הגוף כדי לחלק הגוף לשנים או להסיר ממנו חלק אחד, schneiden; couper; to cut: בצל שנתנו בתוך עדשים אם שלם מותר ואם חתכו בנותן טעם (תרומ' י א).  ואין עושין פחמין ביום טוב ואין חותכין את הפתילה לשנים רבי יהודה אומר חותכה באור לשתי נרות (ביצ' ד ד).  אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח (שם ה). בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו וחתכה ואח"כ שחט את אמו (חול' ד ד).  כשאתם חותחין בשר אל תחתכו על גב היד (ברכ' ח:).  אם הייתי חותך את ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי (שם לב:).  אין אומרין בטרפות זו דומה לזו שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיה (חול' מח:). — והרופא וכדומה את בשר הגוף: וקושרין את הטבור (בשבת) ר' יוסי אומר אף חותכין וכל צרכי מילה עושין בשבת (שבת יח ג).  וכך היו מוכי שחין שבירושלם עושין הולך לו ערב פסח אצל הרופא וחותכו עד שהוא מניח בו כשערה (ספרא ויקר', ונפש כי תחטא). הגע בעצמך שנולדה לו יבולת הרי אינו ראוי לחותכה בשבת (ירוש' פסח' יד לג ג).  מעשה ביוסי בן פכסס שעלה על רגלו נומי ונכנס הרופא לחותכה אמר לו כשתניח בו כחוט השערה הודיעני (שם נזיר ז נה ד). —  וגם לא בכלי: חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי כאן וכאן אסור (ערוב' י יג). — ופָעוּל חָתוּךְ, אֵבֶר חָתוּךְ, שיש לו צורת האבר: (המפלת) יד חתוכה ורגל חתוכה הרי זה ולד (תוספתא נדה ד יה). המפלת בריית גוף שאינו חתוך ובריית ראש שאינו חתוך (גמ' שם כד:). — °חוֹתֵךְ כִּיסִים, גנב, משמוט: ואחד מהם גנב מפורסם וחותך כיסים מובהק הביא חגורת כסף גדולה (שו"ת חות יאיר רט). — ובהשאלה, חָתַךְ פרנסתו של פלוני וכדומה, לקחה ממנו: חותכת אני פרנסה שלך והיה (יוסף) אומר לה נותן לחם לרעבים (מד"ר בראש' פז).  הרי אתה חותך פרנסתו (ילק' שמעוני, תהל' כב תרפ"ח). — וחתך חייו, גרם לו מיתה: הרשעים שמתכונים לומר לשון הרע על חביריהן לחתוך את חייהם על אחת כמה וכמה שיחתוך הקב"ה את לשונם (מד"ר דבר' ו). — וחָתַךְ את הדין, החליט שכך וכך דינו, entscheiden; décider; to decide: אמר ריש לקיש צדק את הדין ואח"כ חתכהו (סנה' ז:).  מקום שסנהדרי גדולה יושבת וחותכת דיניהם של ישראל שמה הרשע (מד"ר ויקר' ד).  ויבאו שרי מלך בבל וישבו בשער התוך ששם חותכין את ההלכה (שם).  אזהרה לדיינין שדנין דיני נפשות שלא יהו חותכין את הדין ביומו (תנחומא שופט' ז).  הוו מתונים בדין שיאחרו לחתוך הדין ולא יפסיקוהו מהרה עד שיבינום (פי' המשנ' לרמב"ם, אבות א א) . — ואמר המליץ: דרוש משפט לדונו גם לחקר, וחתכהו לעת יאיר בקר (רה"ג, שערי דיני ממונ' צב). — *תורה חתוכה, פסוקה, מחלטה: א"ר ינאי אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה (ירוש' סנה' ד כב.).  — °וחָתַךְ עליו, פסק, גזר: מודיעין אנו אתכם שפב"פ יש עליו ממון של פלוני וחתכנו עליו ולא קבל (רב פלטוי, תשו' הגא', הוצ' מק"ג).  ומעשה באחד שהפיל שינו של חברו ונידהו רב יצחק גאון זצוק"ל ואמר לו דבר קצוב אין אני חותך עליך אלא לך ופייסהו בממון או בדברים (ר"י מטראני, המכריע עו). — °וחָתַךְ ביניהם, עשה פשרה ביניהם: אם הדיין החותך ביניהן רואה להשביען שבועת היורשין ולתתו להם עושה בו כך (תשו' הגא', הרכבי תכ"ט). — ובכלל במשמ' החליט: כיון שחתך אביהם  את הדבר יש לאמר שפרעו היכן שאמר מנה לפלוני בידי (הלכ' פסוק', ממונ').  ומתנה זו היא מתנה גמורה מתנה מעכשו מתנת בריא מתנת פרהסיא גלויה ומפורסמת לכל מתנת עלמין חתוכה וחלוטה כדת וכהלכה (השטר' לר"י ברצלוני יא). ומסרתי לו אותו שטר חוב בפניכם ומכרתיו לו בדינרין אלו מכירה גמורה חתוכה וחלוטה (שם כח). — °חָתַךְ דבר לפלוני, קצב לו: ותפקוד נפש כל חי ותחתוך קצבה לכל בריה ותכתוב את גזר דינם (מוס' א' ר"ה, ונתנה תוקף). החותך חיים לכל חי וכל מאמינים שהוא חי וקים (שם, האוחז ביד). — °מופת חוֹתֵךְ, שאין בו כל ספק: ויש להם (להפלסופים) ראיות  רבות להביא מופת חותך וראיה ברורה על זה (אגר' הרמב"ם לחכמי מרשיליה), — ועי' מופת. — ב) *חָתַךְ המלים בכלי הדבור, הוציא והפיק את קולות הדבור במוצאיהן, ausdrücken; prononcer; to pronounce : רק שפתיה נעות מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו (ברכ' לא.). שאינו מגמגם בדברי תורה אלא חותכן בלשון ומוציאן בפה (רש"י אבות ו ה). — ג) °בחכמת התשברת, בענין פגישת שני קוים או שני שטחים זה בזה: וענין פגישתן  זו ר"ל ע"י חיתוך זה ע"ז עיין צורה א' כעין ב' קוים א"ב ג"ד החותכים זה את זה על נקודת ה' (יסו"ע לר"י ישראלי א ב). — והשֵׁם חוֹתֵךְ, Sektor; secteur : ומצאו קוים אחרים זולת הבקעים קראום נוגעים וחותכים ועליהם בנו למודים ומופתים חזקים (יש"ר מקנדיה, סוד היסוד א). והחותך הוא חצי אלכסון עובר חוץ לעגול דרך קצה הקשת האחד (ברוך משקלוב, עמודי השמ' לז).

— נִפע', נֶחְתַּךְ, — שחתכו אותו, ובהשאלה במשמ' החלט, נגזרה הגזרה, נפסק הדין, Verhängts; étre décidé; be determined : שבֻעים שבעים נֶחְתַּךְ על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון (דני' ט כד). שכל דברי מלכות נחתכין על פיו (מגי' יה.). — ונחתך הדין וכדומה, נפסק: ועל זו נחתכה ההלכה כדברי אבא שאול (תשו' הגא', הרכבי קעח). ומוטב שיחתך הדין באחד עשר יותר מעשרה (רמב"ם סנה' ב יג). — *ובמשמ' העקרית בענין חתיכה בכלי חד: ישראל שבא על בת כהן תאכל בתרומה עיברה לא תאכל בתרומה נחתך העובר במעיה תאכל (יבמ' ז ה). בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה (חול' ד ו). נחתכה דלעת עמה דברי הכל כשרה (גמ' שם לב.). — ובמשמ' °יציאת האותיות מכלי הדבור: שיש אותיות שאינן נחתכות כי אם בשנים (מ' אלדבי, ש"א ד).

— פִע', *חִתֵּךְ, מְחַתֵּךְ, — כמו קל בנחץ הפעולה: המחתך (בשר) לבשל אעפ"י שלא מירק (עוקצ' ב ה). מחתכין את הדילועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים (שבת כד ד). הצד צבי השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבדו והמוחקו והמחתכו (שם ז ב). לאחד שעלתה לו מכה ברגלו והיה רופא כופתו ומחתך ברגלו כדי לראותו (תוספת' שקל' א ו). המחתך את העובר במעי אשה ברשות ב"ד והזיק (שם גיט' ד ז). לא תחתך נכרית העובר במעיה של בת ישראל (שם ע"ז ג ד). צלייו (את הפסח) שלם וחיתכו (ירוש' שבת א ד:). פירפר ביצה על גבי המליח או שחיתך קפלוט תחת הדג (שם ביצ' ב סא:). זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזתים (שם יומ' ד מא ד). יהא רואה את החרב כילו מחתכת בבשרו (שם הור' ב מו ד). הר קשה ברזל מחתכו ברזל קשה אור מפעפעו אור קשה מים מכבין אותו (ב"ב י.). הטבח צריך שלש סכינין אחת ששוחט בה ואחת שמחתך בה בשר ואחת שמחתך בה חלבים (חול' ח:). אמר יצחק הלואי היה נגלה עלי הקב"ה ואומר לי שאחתך אחד מאיברי ולא אעכב (מד"ר בראש' נה). נטלו (נבוכדנצר את יהויקים) והחזירו בכל ערי ישראל והרגו והיה מחתך ממנו כזתים ומשליך לכלבים (שם ויקר' יט). אדם רואה בחלומו חרב מחתכת בירכו (שם שה"ש, הנה מטתו). המחתך בספרים חדשים (מס' ס"ת ה יד). — וחִתֵּךְ מתכת ממקומה: איזהו מצרף זה המחתך נחושת מעיקרו (כתוב' עז.). — ובהשאלה, חִתֵּךְ הלכה וכדומה: מקום שמחתכין בו הלכות (סנה' קג.). לדיין שיודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר הואיל והעדים מעידין אחתכנו ויהא קולר תלוי בצואר עדים (שבוע' ל:). לתלמיד שיודע ברבו שהוא טועה שלא יאמר אניח לו עד שיחתכנו ואסתרנו (הלכ' פסוק', קדוש'). — וחִתֵּךְ המלים: אעפ"י שכליות יועצות ולב מבין ולשון מחתך פה גומר (שבת לג:). ולא יתפלל בלבו אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאזניו בלחש (רמב"ם תפל' ה ט). — ואמר המשורר: ורוח עלי גרון שבילו לתתו קול וְחִתֵּךְ בחך ובשן ובלשון בשפתותיו (ראב"ע, בשם אל). ויתנבא בתוך הבית ויחוד חידות, ויתכוון לדבר בסודות, ויחשוב כי ידבר דבר נבואות, ולשונו כאלו קשורה בשלשלאות, ולא יוכל לחתך אות (עמנ', מחבר' כה). — וחִתֵּךְ האויר להדבור: ותועלת הלשון גדולה מלבד שהוא כלי חוש הטעם כי חתך האויר ומבדיל הקול באותיות ותיבות (מ' אלדבי, ש"א ד). — חִתֵּךְ אות פלונית, הגה אותה: שהאפרתים לא היו יכולים לחתוך אותו (את השׁין) אבל במקום שי"ן היו מחתכים סי"ן בסמך וכו' כמו הצרפתים מחתכים שי"ן כמו תי"ו רפה (צמח דוד, ערך שבלת).

— פֻע', *חֻתַּךְ, מְחֻתָּךְ, מחותך, — שחִתְּכוּ אותו: בצל שנתנו בתוך עדשים אם שלם מותר ואם חתכו בנותן טעם ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם (תרומ' י א). תנור שבא מחותך מבית האומן ועשה בו למודין ונותנן עליו (כלים ה ט). השולח ירך מחותכת לחברו (תוספתא חול' ז ג). פסח מחזירו את שלם ואין את מחזירו מחותך (ירוש' שבת א ד:). יצא (הולד) מחותך או מסורס משיצא רובו הרי זה כילוד (שם נדה סוף ג). המשגר לאשתו בשר שאינו מחותך בערבי שבתות (חגי' ה.).

— נִתפ', *נִתְחִתֵּךְ: נתפתחו חביות נתחתכו דלועין נתפרסו ככרות (תוספתא תרומ' ה י). שטובחת אכילתה מבני מעיה שהמאכל מתחתך ומתעכל שם (רש"י ביצ' כה.). שהרי לפעמים כל הבשר מתחכך לו בחתיכות קטנות מאד מחמת רתיחת האש (התרומה, או"ח סט). — ובהשאלה, נתחתכו מעיו, הרגיש צער גדול וכאב עז: ונתנו (מן הדם) על שתי המזוזות ועל המשקוף מבפנים וכו' ר' יצחק אומר לעולם מבחוץ כדי שיהו המצרים רואין ומעיהן מתחתכין (מכי' בא, מס' דפסח' ו). אמר ר' חמא בר חגיג' הדברים הללו היה יעקב אבינו נזכר ומעיו מתחתכין יודע היית שאחיך שונאים אותך והיית אומר לי הנני (מד"ר בראש' פד). ישים (הרשע) נגד עיניו בנים קטנים מתים מחולאים קשים ומתרגשים כתנועות בלי כבוד אב ואם רואים ומעיהם מתחתכין (שבט מוסר לר"א פט). — ובתשברת, °שני קוים מתחתכים, נפגשים זה בזה: הצורה הגשמית אצלם אינה זולת לדבקות נ' רחקים מתחתכים על זויות נצבות (ר"ח קרשקש, אור ה' ב ז). וישים בו שם שני שסועים מתחתכים על זוית נצבת (קאנון ד ה ג א).

בציר, בציר הענבים. — בצע הלחם. — ברה. — בתר, בתרים.

*גדם, — גזז. — גזם. — גזע. — גזר. — גלח. — *גמם. — גרד. — *גִּרְדֵּם,  *גרדוֹם.

*חזם. — חִלֵּק. — *חַלָף. — חרמשׁ. — חרב. — חרק. — חתה.

טבח. — טַבָּח.

כרת הראש וכדומה.

מגל. — מול, מילה. — *מטלית. — מִסְפְּרָיִם. — *מַסְפֶּרֶת, לחתוך מתכיות. — *מרק, גמר החתיכה.

ניצוצות, צרורות של אבן. — נקף. — נתז, התיז הראש. — נתח.

סכין. — *סמרטוט. — סַפָּר, הסתפּר. —  סריס, סרס.

*פּגם. — פּלח, דבלה, וכו'. — פסג. — פּרם. — פשח. פשר. — פתת, פתים.

*צרם.

*קטם. — קטע. — קטף. — קצב. — קצע. — קצץ. — קצר. — קרדם. — *קרטֵב. — קרס. — קִרְסֵם. — קרץ.

רסיס.

שׁבר. — שׁחט.

תלש, תלושים. — תער.