°, הַמּוֹצִיא, —  ברכת המוציא, הברכה שמברכים היהודים באכילתם לחם, המוציא לחם מן הארץ:  כשאין בעל הבית מיסב עמהן הגדול שבהן יעשה המוציא וגם יברך ברהמ"ז (תוספ' ברכות מו.). —  ופרוסת הלחם שפרסו בשעת ברכה זו:  ואחר שיבצע אל ידבר עד שיאכל כי אם כצרכי סעודה כגון קחו המוציא או הביאו לפתן (מ' אלדבי, ש"א ז).  ומנהג כל ישראל שלא להאכיל בהמה וחיה ועוף ולא לעכו"ם מחתיכת המוציא ולא מהחתיכה שנוגעת בחתיכת המוציא (דרך ישרה, שער המזון).