1, ש"ז, מ"ר בסמי' מוֹקְדֵי, — מקום היקוד: כי כלו בעשן ימי ועצמותי כְּמוֹקֵד נחרו (תהל' קב ד). מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוֹקְדֵי עולם (ישע' לג יד). — ובתו"מ, מדורת בית המוקד: משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד ובגבולין כדי שתאחוז האור ברובן (שבת א יא). בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד וכו' בית המוקד כיפה ובית גדול היה מוקף רובדים של אבן וזקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם וכו' ומדורה היתה שם (תמיד א א). — ואמר הפיטן: פרה שחט ודם לא ערב, צת בה חריות ומוקדהּ הרב (ר"א קליר, שבת פרה, אמרה סנונה). — °מוֹקֵד הקדחת: ומה שקראהו גאלינוס מוקד הקדחת הוא שהאבר יתחמם תחלת חמום בלתי חומר עד שתהיה מחמימותו קדחת דקה (פרקי משה כג). — ואמר המשורר: וחשב יענים לשרים ונוגנים ושאגת כפירים שריקות עדרים, ושם שעשועיו במוקדי צלעיו ופלגי דמעיו כפלגי יאורים (ר"י הלוי, היוכלו פגרים). — ובהשאלה להיין: תמה איך נצמדו גחל וברד ומוקדי אש יפוצון מאפיקים, בחוטי שרשרות זהב מרוקע בככר מעבה הלב יצוקים (ר"י חריזי, תחכמ' ג). ויתקבצו אליו חכמי הדור מאירים כאורי נגוהים וכו' לחשוב מחשבות ולחצוב מן הלבבות מוקדי להבות (שם יח).