יָקוּד

, ש"ז, — כמו מוֹקֵד, המקום ששם יוקדת האש:  ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מִיָּקוּד ולחשוף מים מגבא (ישע' ל יד). —  ואמר הפיטן: דלג במחתה עד יעצר נגף בגשת זר מכהן יָקוּד לזכרון (מוס' ב ר"ה, אפחד במעשי).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים