1, ש"ז, — כמו מוקד, יקוד אש: כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו-קֵד2 נחרו (תהל' קב ד). — ואמר המשורר: ושמים כחיל נח בליל וכל איש שם לעמת אהלו קד (ר"ש הנגיד, ידידי קום, הרכבי, 51). בלבי קד ולא שנו להביו יצֻרי כי אני כֹסה יקודי (הוא, עלי אלי, ברודי, 106). טהר עין פקח עין לקידי חסדיך בלבי הם טמונים (ר"ז אלצ'אהרי, ספר המוסר, כ"י תימנ', מחב' כב).