— קל לא נמצא.

— הפע', הֵמִיר, הֵימִיר, אָמִיר, יָמִיר, יָמֵר, יָמִירוּ, הָמִיר, הָמֵר, יְמִירֶנּוּ, — הֵמִיר דבר בדבר, החליף, לקח דבר ונתן דבר אחר במקומו, vertauschen; échanger; to exchange: לא יחליפנו ולא יָמִיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם הָמֵר יָמִיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש (ויקר' כז י). לא יבקר בין טוב לרע ולא יְמִירֶנּוּ (שם לג). ולא ימכרו ממנו ולא יָמֵר (יחזק' מח יד). — ודברים מפשטים: כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אָמִיר (הוש' ד ז). חלק עמי יָמִיר1 (מיכ' ב ד). הַהֵימִיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי הֵמִיר כבודו בלוא יועיל (ירמ' ב יא). יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה וַיָּמִירוּ את כבודם בתבנית שור אכל עשב (תהל' קו יט-כ). נשבע להרע ולא יָמִיר (שם יה ד) — ואמר בן סירא: אל תמיר אוהב במחיר ואח תלוי בזהב אופיר (ב"ס גני' ז יח). — ומצוי בתו"מ: הכל ממירים אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וכו' הכהנים ממירים את שלהם וישראל ממירים את שלהם (תמור' א א). ממירין מן הבקר על הצאן ומן הצאן על הבקר וכו' אין ממירים אלא אחד באחד (שם ב). — והֵמִיר דת בדת אחרת, עזב דתו וקבל האחרת: מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאה לסרדיוט אחד ממלכי יונים (סוכ' נו:). — ומצוי בסהמ"א.