1 עי' הערה לקמן.  —

2 בתרגום השבעי' יש פקפוקים.  ת"י:  ומכַּוַת מְזָרִים.  ולג' ab arcturo, ר"ל מצפון.  פשיטא:  ומן זריפתא, ר"ל מהגשמים העזים.  רש"י:  אוצר יש ושמו מזרים.  ע"כ.  ראב"ע:  י"א שהיא פאת צפון וי"א מזלות וכו' והנכון בעיני שהיא כוכבים וכמוהו התוציא מזרות.  ע"כ.  רי"ק:  הם הרוחות המזרים העננים גם המפיצים העבים בימי הקרח (REJ 1898, 94).  רד"ק פקפק אם הוא כפרושו של אביו או הוא מלשון מזרות  והחדשים פרשו קצתם כמו ראב"ע וקצתם כמו רי"ק, ואמרו שהוא כנוי להרוחות הצפוניים, והסתיעו מלשון ערבי' שבה המלה ד'אריאת  ذاريات  משמשת במשמ' זו.  והמליצה מן החדר תבוא סופה מעידה על מזרים שהכונה במלה זו היתה כמו ת"י.  ובערב' אם מרזמ כנוי לרוח הצפון.  ולא קבעו הקדמונים צורת היחיד.  ב"ז נקד מָזָר.  וקצת החדשים אמרו שהעקר מִזְרַיִם.  —

3 ואולי כמו מזרות, אך בהיות שרשב"ג השתמש במ"ר מזרות, כמו שהובא בערך שלקמן, נראה כי פה היתה כונתו למזרי הקרה.