ב. מָצַר

*, פ"י, — כמו *מזר: עד שישאו ויתנו בה מוצרות1 בלבנה (ירוש' סוט' ו א).


1 ואמרו שם: אנן תנינן מוצרות אית תניי תני מוזרות מאן דמר מוצרות מצרן עמר ומאן דמר מוזרות שזרן כיתן.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים