א. מָזַר
1, פ"י, פָעו' לנק' מְזוּרָה, — כמו פָּרַשׂ: כי חנם מְזוּרָה2 הרשת בעיני כל בעל כנף (משלי א יז).
1 עי' הערה לקמן.
2 כך בקצת ספרי' מ"ו. וברוב הספרים מזֹרה, ה"ו. וראו בו הקדמונים פֻע' מן זרה, אך זה דחוק, ולכן יותר נכון להניח פעל מיוחד מזר במשמ' פרשׂ, כמו רשת פרושה (הוש' ה א).