1, ש"ז, מ"ר מִזְרָקִים, מִזְרְקֵי, —  א) כלי קבול גדול, כעין כוס גדולה וכדומ', Schale; coupe; bowl:  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מִזְרָק2 אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה (במד' ז יג).  קערת כסף שתים עשרה מִזְרְקֵי כסף שנים עשר (שם פד).  ויעש מִזְרְקֵי זהב מאה (דהי"ב ד ח).  השתים בְּמִזְרְקֵי יין וראשית שמנים ימשחו (עמו' ו ו).  ושתו והמו כמו יין ומלאו כַּמִּזְרָק כזוית מזבח (זכר' ט יה).  והיה הסירות בבית יי' כַּמִּזְרָקִים לפני המזבח (שם יד כ). —  ובתו"מ:  הביאו לו את השעיר שחטו וקבל במזרק את דמו (יומ' ה ד).  שדרך היין לשתות במזרק (מד"ר במד' יג). —  ובסהמ"א:  וימלא מזרק נחשת גדול ממימי המטר אשר היו צפונים אצלו למלאכת הקוסמים (יוסיפון, דף סו).  מי כהחכם להחכם אשר ישתה דבריו ולא ישתה במזרק דם גפנים (תשו' דונש על רסע"ג 110). —  ואמר המשורר:  אש קדחו אוריו (של היין) ולא גופהו, תוך מזרקי ברד והתלקחו (רמב"ע, דיואן סז, כ"י בודל').  ראה אדוני זה המזרק, כאלו מזהב הורק, או מכתם אופיר הוצק (ר"י חריזי, תחכמ' לד).  ויאמר אל הנער קח המזרק בימינך, לצקת מים על ידי אדונך (שם).  והיין כלפידים תוך הכדים, והגביעים לכוכבי היין רקיעים, והמזרקים כאלו מן האור יצוקים, ובזהב החשק מחושקים (שם ג). —  ובמליצה, °מִזְרַק הַמְּשׂוֹשִׂים וכדומ':  ידידיו מהרו אל יין ידידות שתות היום במזרק המשושים, ועוד התעתדו לכפול שמחות ופתחו ההנחות מאבוסים (רמב"ע, הריח מר). —  ב) אחד מגידי הצואר שמהם הדם הולך להלב3:  קרום של המוח ושני מזרקין של צואר (והזהיר, ויקר').  וקנה הלב והוא המזרק הגדול שיוצא ממנו לריאה (רמב"ם, שחיט' ו ה).  קני הכבד והן המזרקין שבו שבהן הדם מתבשל (שם ח).  וכן העורף שבו המזרקים שהן מלאים דם (הוא, מאכ' אסור' ו יג).