מִזְרָח

, ש"ז, מִזְרַח, מִזְרְחָה, מִזְרָחָה, —  המקום שמשם יזרח השמש, פאת העולם שמשם יֵראה השמש לנו בבקר בבקר, הנגד מן מַעֲרָב, Osten; est; east:  בעבר הירדן מִזְרַח השמש (יהוש' א יה).  וכל הלבנון מִזְרַח השמש (שם יג ה).  ויבא מִמִּזְרַח שמש לארץ מואב (שפט' יא יח).  נכח הגבעה מִמִּזְרַח שמש (שם כ מג).  העירותי מצפון ויאת מִמִּזְרַח שמש יקרא בשמי (ישע' מא כה).  למען ידעו מִמִּזְרַח שמש וממערבה כי אפס בלעדי (שם מה ו).  וייראו ממערב את שם יי' וּמִמִּזְרַח  שמש את כבודו (שם נט יט).  כי מִמִּזְרַח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים (מלא' א יא). —  ובמכרת:  הכנעני מִמִּזְרָח ומים (יהוש' יא ג).  ובאשר יפגעון מצפון וביששכר מִמִּזְרָח (שם יז י).  ונעו מים עד ים ומצפון ועד מִזְרָח ישוטטו לבקש את דבר יי' (עמו' ח יב).  אל תירא כי אתך אני מִמִּזְרָח אביא זרעך וממערב אקבצך (ישע' מג ה).  הנני מושיע אל עמי מארץ מִזְרָח ומארץ מבוא השמש (זכר' ח ז).  ויאספם לרחוב הַמִּזְרָח (דהי"ב כט ד). —  מִזְרָחָה, לצד מִזְרָח :  לפאת קדמה מִזְרָחָה (שמות כז יג).  והחנים קדמה מִזְרָחָה (במד' ב ג).  ימה צפונה ותימנה וּמִזְרָחָה (דבר' ג כז).  וכל הערבה מִזְרָחָה (יהוש' יב א).  שני עשר בקר שלשה פנים צפונה וכו' ושלשה פנים מִזְרָחָה (מ"א ז כה).  ונבקע הר הזיתים מחציו מִזְרָחָה וימה (זכר' יד ד). —  ובסמי':  אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מִזְרְחָה שמש (דבר' ד מא).  וירשו את ארצם בעבר הירדן מִזְרְחָה השמש (יהוש' יב א).  אשר מצפונה לבית אל מִזְרְחָה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה (שופט' כא יט). —  ועם  ל  בראשו, לַמִּזְרַח, לַמִּזְרָחָה:  נגד שער המים לַמִּזְרַח (נחמ' ג כו).  ויבריחו את כל העמקים לַמִּזְרַח ולמערב (דהי"א יב יה).  וְלַמִּזְרַח נערן ולמערב גזר ובנתיה (שם ז כח).  וקורא בן ימנה הלוי השוער לַמִּזְרָחָה על נדבות האלהים (דהי"ב לא יד). —  ומצוי מאד בתו"מ ובסהמ"א. —  רחוק מִזְרָח ממערב, משל למרחק גדול ונגוד רב:  כרחק מִזְרָח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו (תהל' קג יב). —  ובהשאלה *באיכות הדבר:  הרבה פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב (ספרי במד' קלא).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים