מָחוֹז

 1, ש"ז, סמי' מְחוֹז, מ"ר מְחוֹזִים, מְחוֹזוֹת, — א) מפרץ, מבוא ים שיש שם מקום מחסה לספינות,  Hafen; port: יקם סערה (של הים) לדממה ויחשו גליהם וישמחו (יורדי הים) כי ישתקו וינחם אל מְחוֹז2 חפצם תהל' קז כט-ל.  — ומצוי הרבה בסהמ"א: מי שבא ממדינת הים בי"ט ונכנסה הספינה במחוז מהו שירד מהספינה תשו' הגא' סי' פג, מהד' מנטובה.  כי יתאזרו ויתגברו היהודים בעיר יפו והוא מקום מחוז לאניות הרומיים אשר תבאנה אל ירושלם ואל ארץ יהודה וכו' יוסיפון, פרק סו.  ויבאו בספינות במחוז אשתורש שם דף ו.  ויתחזקו הרוחות עליו ובפעם השלישית נתישבה הרוח ויעבר הים ויבא אל מחוז איטאליא שם רנט.  ויבן את אלמן ומחוז לאניות הבאות שם שם רצט.  כי כאשר תבא בפלג הים אין להשמר מן הסערה מפלגי הים ומגלי הים אשר בפלג כי אין מחוז לנוח כ"א סערות ופחד המות שם שעג.  ויעבר אספסיינוס וטיטוס בנו את הים ועמהם כל חיל רומיים ומבחר גבוריהם ויבאו עד מחוז אנטיוכיה שם שפו.  ראו מן הספינה אשר תלך בים ותעבור כל הדרך עד בואה אל המחוז וכאשר באה אל המחוז וירפו המלחים את ידיהם ויניחוה  שם תקא.  כשיש להם עצים גדולים ולא יחזקום הספינות יאסרו אותם חבילות גדולות וישימו נס עליהם ויוליכום ברוח עד המחוז כמו רובד ורפסד הערוך, ערך סדה.  ופירוש לחוף מחוז והוא מגזרת חופף עליו כל היום כי האניות לא תעמדנה במקום מגולה לרוח ראב"ע בראש' מט יג.  ודרך אניה בלב ים המסתכנת לעבור בלב ים ולא תדע לאיזה מחוז יוליכנה הרוח הוא, משלי ל יט.  ובני האדם בזה העולם דומים לאנשים שרוצים לעבור הים ללכת למדינה אחרת ובאים בספינה וקודם הגיעם אל מחוז חפצם נשבה רוח  חזקה ביום והוליכם אל אי אחד בתוך הים  רש"ט פלקירא, צרי היגון ט.  ארבעה דברים הם דומים זה לזה ואין האדם עומד על אמונתם עד אשר יראה אחריתם ולא יוכל לשבחם עד אשר יראה סופם ואלה הם האניה בלב ים עד בואה במחוז וכו' משלי סנדאבר.  ספינה הקשורה במחוז ולן בה יהודי בשבת וכו' שאם המחוז יבש שאין הספינה יכולה להתקרב ביבשה כדי שיעשו כבש מותר לירד שבלי הלקט, שבת קיא.  על מבואות ים מחוזות שכל בעולם באים אליה ר"א מבלגנצי, פי' יחזק' כז ג.  הרואה (בחלומו) שהוא עומד במחוז יקוה לטוב הרבה מאד ר"ש אלמולי, פתרון חלומ' ב ה.  לפי שבאותו מחוז (שנשברה הספינה) היו עיירות של גויים תשו' ר"מ אלשקר מד. — ב) °גליל  אחד של ארץ: והשרון שם מחוז שהיה בארץ ישראל רש"י ישע' סה י.  ויש מהם שפרשו (השם נוף) פלך ומחוז ר"י א"ת, השרשים לריב"ג, נוף.  או גזרה כוללת מאבדת אומות רבות או מחוזים רבים ר"י חריזי, מו"נ א נג.  הרצון במדינה מחוז בין עיירות רבות רלב"ג אסת' א א.  שראוי שימצא לכל הקבוץ אשר במדינה או לכלל הקבוץ אשר במחוז אחד או באקלים אחד או לכלל האנשים אשר בכל העולם סידור מה בו יתנהגו לשמור היושר העקרים א ה.  המחוזות שנהר או ים מקיפים אותם וכן המחוזות שאין נהר או ים מקיפים אותם שרשי רד"ק, אי.  לפיכך יהיו נזהרים ונשמרים במחוזות גבולם שלא ימצא שם חלל שם, אית.  שבט פלוני במחוז פלוני ומטה פלוני בפלך פלוני ר"י אברבנאל, יהוש' יד.  הנכון אצלי שהיה ירושלם בימים ההם מחוז גדול וכו' ולא היתה עיר אחת מוקפת לבד והיה מנחלת בני יהודה באותו מחוז ומנחלת בני בנימין גם כן נפלה באותו מחוז הוא, שפט' א כא .  מיום היותי על האדמה גרוני ניחר בקראי חכמי יועצי המחוז הזה תשב"ץ ב קכח.  שאומת ישראל עתה בזמן הגלות מפוזרים ומפורדים בכל מדינות מלכותו ואינן במדינה אחת ובמחוז אחד כמו שהיו בגלות מצרים חזוק אמונה א לז. — ג) °מגרש קרוב להעיר: שדה שסמוכה למחוז העיר שדורכין אותה בני אדם רגמ"ה, ערכ' יד.. — ד) °אחד מחלקי העיר, שכונה: מחוז היה בירושלם ששמו יבוסי רש"י שפט' א כא.  איש נכרי שיבא אל המחוז הקרוי שדרות והוא מקום מבוא המלך הוא, מ"ב יא ח . — ה) °בהשאלה, שער, סוג, חֵלק: ונעיר שמה על שגגת ר' יהודה בהביאו וידד כחזיון לילה במחוז3 הפועל הקל ר"י א"ת, השרשים לריב"ג, שרש נד.



1 לא נתברר מקורו ומשמ' בודאות. ועי' הערה לקמן.

2 לפי הענין נראה כי הכונה למבוא  ים, מקום מחסה לספינות.  בארמ' מחוזא, עיר, ואמרו חל"א כי כך האשור' מחאז במשמ' זו.  וגם בערב' נמצאת מלה זו, אך כבר אמרו חכמי הערבים בעצמם כי אינה מלה ערבית, אמר אבו מנצור אלג'ואליקי: ופי בעצ' אלאח'באר פלמ נזל מפרטינ חתי בלע'נא מאחוזנא קאל מר הו מוצ'עהמ אלד'י אראדוא ואהל אלשׁאם ישמון אל מכאנ אלד'י בינהמ ובינ אלעדו אלד'י פיה אשאמיהמ ומכאתבהמ מאחוזא וכו' וקאל בעצ'המ הו מנ חזת  אלשׁי אד'א אחרזת קאל אלאזהרי ולו כאנ מנה לכאנ מחאזא או מחוזא קאל ואחשבה בלע'ה ע'יר אלערביה, ע"כ, ובעבר: ובקצת הספורים כתוב לאמר: ולא עברנו הגבול עד שהגענו מחוזנו.  אמר שמר הוא מקומם שרצו בו.  ואנשי דמשק יכנו את המקום שביניהם ובין האויב אשר שם חפציהם וגדודיהם מאחוזא וכו' ואמרו קצתם שהוא מן (פעל) חזת במשמ' שמירה, אמר אלאזהרי ולוּ היה ממנו היה צריך לאמר מחאזא או מחוזא, ואמר אחשבה (את המלה מאחו) מלשון זולתי הלשון הערבית.

3 תרגום המלה הערב' חיּז حيّز, שמשמ' היא מקום.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים