*, ש"ז, — שה"פ מן *ג. מָחָה: כולם ששחטו ושחט רבן עליהן יוצאין בשל רבן וכו' חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות אמר רבא כיון ששחטו אין לך מיחוי גדול מזה (פסח' פח.). — ובסהמ"א: התורם שלא ברשות וכו' אם בא בעה"ב ואמר לו כלך אצל יפות אם היו שם יפות ממה שתרם תרומתו תרומה שהרי אינו מקפיד ואם לא היו שם יפות אין תרומתו תרומה שלא אמר לו אלא על דרך מיחוי (רמב"ם, תרומ' ד ג).