מֶחֱזָה
1, ש"נ, — מה שעומד מכֻון מול דבר, vis-à-vis: ושקפים שלשה טורים ומֶחֱזָה2 אל מֶחֱזָה שלש פעמים (מ"א ז ד).
1 לא נתברר מקורו ומשמ' בודאות, ועי' הערה לקמן.
2 מהשבעים והולג' אין לברר בודאות הכונה במלה זו. ת"י: זוי, ר"ל זוית. אך אין זה נאות לפי הענין. מנחם פרשוֹ במשמ' גבול, ורש"י במשמ' קצה, והסתיע מהמלה חזית שבמשנה, אך שם הכונה אחרת, עי' זה הערך. ורוב החדשים פרשוה במשמ' חלון, או מין מיוחד של חלון, אך אין הכתוב מדבר כאן על חלונות או פתחים כי אם בכתוב שלאחרי זה. והנה הפשיטא תרגמה: מקבלן חדא לחדא, ר"ל מקבילים זה לזה, ובמשמ' זו פרש גם רד"ק: מראה כנגד מראה, ר"ל זה כנגד זה. וזהו הפרוש היותר נאה כאן, וכן בערב' חד'א حذا, חד'ה حذه, ג'לש חד'אה, ישב מולו, דארי חד'ה דארה, ביתי מול ביתו.