*, ת"ז, לנק' מַחְצָבִית, מ"ר מַחְצָבִיִּים, מַחְצָבִיּוֹת, — של מַחְצָב, מטבע המחצב: הגופים האבניים המחצביים אשר על שטח הארץ ועמקה והם הדומם (רש"ט פלקיירא, ראש' חכמ' ג א). ולכן המשובח שברפואותיה הם המחצביות שאינם חמות כשיודקו על השיש היטב (פרקי משה ט). ויש שגובר על עפרה (של ארץ מהארצות) כח מחצביי יעשה כל זה רשם באוירה ומימיה (קאנון א ב ב ח). והנפש המחצבית תלויה ביותר קשה והצומחת ביותר ממוצע (מאמ' במהות הנפ' לאבונצר אלפרבי, כ"י ברלין). ששה מיני גשמים גשם שמימיי וגשם יסודיי וגשם מחצביי וגשם חיוני בלתי מדבר (אמונה רמה 64).