ש"נ, סמי' מֶחֱצַת, —  כמו חֵצִי, חלק אחד מדבר שנחלק לשני חלקים שוים, Hälfte; moitié; half:  ותהי הַמֶּחֱצָה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף וכו' (במד' לא לו).  ותהי מֶחֱצַת העדה מן הצאן שלש מאות וכו' (שם מג). —   ובתו"מ:  מחצה חולין ומחצה תרומה (ר"ע, כתוב' ה ב).  והיה לאהרן ובניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו (הוא, ע"ז י:).  יוציא לו שלשת לוגין שמן למאה לוג ומחצה שמרים לוג ומחצה בלע (ב"מ ג ח).  אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה (ר' יהודה, שם).  תשובה עושה מחצה ותפלה עושה הכל וכו' תשובה עושה מחצה ממי את למד מקין שנגזרה עליו גזירה כיון שעשה תשובה נמנע ממנו חצי גזירה (הוא, מד"ר ויקר' י).  (האומר) הרי עלי מנחת מאפה לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין (מנח' ה ט).  היה מודד חביתי כהן גדול מחצה בבקר ומחצה בין הערבים (שם ט א).  בחובה שנתערבה זו בזו וכו' שלש לזו ושלש לזו מחצה כשר ומחצה פסול (קנים א ג).  אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע ( שמואל, ירוש' שבת ח יא.).  הרי שהיו ישראל מחצה  טהורין ומחצה טמאין (פסח', עט.). —  ומחצה השעה:  תמיד נשחט בשמנה (שעות) ומחצה וקרב בתשע ומחצה בערבי פסחים נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה וכו' חל ערב פסח להיות בערב שבת נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה (פסח' ה א). —  ומחצה האַמָּה:  שלחן בצפון משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה ומנורה בדרום משוכה מן הכותל שתי אמות ומחצה (יומ' לג:). —  עשה פלוני דבר למֶחֱצָה, שיהיה מחצה לו ומחצה לחבירו:  אין מושיבין תרנגולין למחצה ואין שמין עגלין וסייחין למחצה ( ב"מ ה ד). —  מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה:   מעות שנמצאו בין השקלים לנדבה קרוב לשקלים יפלו לשקלים קרוב לנדבה יפלו לנדבה מחצה למחצה יפלו לנדבה (שקל' ז א).  היתה עומדת בר"ה וזרקו לה (גט) קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת (גיט' ח ב).  היה (הכתל) שלו ושל עבודת אלילים נדון מחצה על1 מחצה (במד' לא לו).  שתי בריכות אחת טהורה ואחת טמאה המזיע קרוב לטמאה טמא קרוב לטהורה טהור מחצה למחצה טמא (ע"ז ג ו).  המוצא פירות בדרך אם רוב מכניסין לבתיהם פטור למכור בשוק חייב מחצה למחצה דמאי (שם י). כותל המשמש את הבית ידון  מחצה למחצה וכו' והעומד מלמעלן טמא  מחצה למחצה הבית טמא (אהל' ו ג).  היה מהלך חוץ לכרך וראה אור אם רוב כותים אינו מברך אם רוב ישראל מברך וכו'  מחצה על מחצה מברך (ברכ' נג.).  רב אמר  מחצה על מחצה כרוב ורב כהנא אמר  מחצה על מחצה אינו כרוב (פסח' עט.).