1 ש"ז, סמי' מְכוֹן, בכנ' מְכוֹנִי, מְכוֹנוֹ, מְכוֹנֶיהָ, — א) כמו מָקוֹם, בפרט מקום מוכן לדבר מיוחד, Stätte place; site: תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מָכוֹן לשבתך פעלת יי' (שמות יה יז). בנה בניתי בית זבל לך מָכוֹן לשבתך ועולמים מ"א ח יג  חאתה תשמע השמים מְכוֹן שבתך וסלחת (שם לט). אשקוטה ואביטה בִּמְכוֹנִי כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר (ישע' יח ד). משמים הביט יי' ראה את כל בני האדם מִמְּכוֹן שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ (תהל' לג יג-יד). — ובמדר': וכיון שנשרף (ההיכל) אמר הקב"ה שוב אין לי מושב בארץ אסלק שכינתי ממנה ואעלה למכוני הראשון (ר' יוחנן, מד"ר איכ' פתי'). — ואמר המשורר: מי זה מהלך על כנף לבי ועץ אהב בגן האהבה נטע, מכין בצלעותי מכון שבתו ועל לוחות לבבי אהלו תקע (רשב"ג, לבי באימת). נאור שח איכה משיח נסכי, ויען כי עירם אנכי, ויאמר כן ממכון מלכי, כנגע נראה לי בבית (ר"י הלוי, אבאר קצת). שמש צדקה זרחה בו אל שוכני מכון חשך ויד עיפה (רמב"ע, תרשיש א רנה). סקל מפחד את נתיביו אל מכון אשר נבר וגם פנה (שם ח קכה). והכינותי בו לכל איש מכונו ומקראו, איש איש על עבודתו ועל משאו (ר"י חריזי, הקד' תחכמ'). — ומ"ר בכנ': יצאה שכינה מהיכל לפני, ונאמה אלכה ואשובה למכונַי, עד אשר יאשמו ובקשו פני (ר' יוסף, שכינה צועקת, קינ' לת"ב). — ובמליצה, מְכוֹנֵי בִין: ממחצב שכל גזור אודם ושיר נעים ודר אומר מְשֵׁה מתרשיש ושקוד עלי דלתי מכוני בין (רמב"ע, תרשיש י קה). — ב) קצת במשמ' מקום שדבר עומד עליו בחזקה, יסוד, Grund; fondement; foundation: יסד ארץ על מְכוֹנֶיהָ בל תמוט עולם ועד (תהל' קד ה). צדק ומשפט מְכוֹן כסאך חסד ואמת יקדמו פניך (שם פט יה). ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מְכוֹן כסאו (שם צז ב). — ג) מעמד נכון וטוב2: התנדבו לבית האלהים להעמידו על מְכוֹנוֹ ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב וכו' (עזר' ב סח-סט). וממנו הרים התמיד והשלך מְכוֹן מקדשו (דני' ח יא). — ובתו"מ: אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר (ר' יהודה, סוט' ח ג). כביכול מלך מלכי המלכים ב"ה ובית דינו נמנין על כל אבר ואבר משלך ומעמדיך על מכונך3 (רשב"י, מד"ר בראש' יב). — °ובהשאלה, במשמ' סדר נכון וכדומ': ויש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בב"ר (רש"י בראש' ג ח). כגוף אחד מחובר אברים וכלים מכלים שונים מתחלפי הפעולות והתכליות והצד השוה שבהן לקיים את הגוף על איתנו ומכונו (ד' כוסות, כוס ביד ה' ו). — ד) *כנוי להרקיע ששם אוצרות שלג וברד: מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד (חגי' יב:). — ואמר הפיטן: שערי מכון שבו שלגים יתכון, ומערת קטור וסער בו ישכון (רשב"י, שערי שמים, סליח' ב עי"ת).