כון
1, ממנו כּוּן, מָכוֹן, מְכוֹנָה, תְּכוּנָה, *הֲכָנָה.
1 שרש שמי משותף. בערב' כונ كون, ומשמש ברוב הלשונות האחיות בעקרו במשמ' היה, וכן גם בכנענית.
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]