*, ש"נ, מ"ר מַכְבֶּרוֹת, — כמו כְּבָרָה, בפרט לעפר וכדומה: למלך שהיה עובר ממקום למקום ונפלה מרגלית מעל ראשו עמד המלך והעמיד פמליא שלו שם ועשה צבורים והביא מכברות וכבר את הראשון ולא מצאה השני ולא מצאה ובשלישי מצאה אמרו מצא המלך מרגלית שלו (ר' נחמיה, מד"ר בראש' לט), ושם סוף רות.