1, ש"נ, — צרכי מזון וכלכול, Proviant; provision: ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מַכֹּלֶת2 לביתו ועשרים כר שמן כתית כה יתן שלמה לחירם שנה בשנה (מ"א ה כה). — וכבר השתמשו במלה זו במשמ' הנזכרת בסהמ"א: צביון מנחת סלת מחבת ומרחשת חלות ורקיקיה להערך, ברית מלה ומכֹּלת קדשים ומחלקות מנחות תדרך (רסע"ג, תרי"ג מצות). מעלת העושר סולם כל המעלות ובלעדה אי אפשר להגיע לחכמה מן החכמות או למעלה מן המעלות כי אם יחסר לו טרף מכולת הבית אי אפשר להתבודד בהשגת המדעיות רמב"ם, מכת' לתלמידו ר' גרשום בר' מאיר)3. ויצטידו להם מכולת לביתם, וטובה לכל העם הצריכים למלאכתם (ד' כוסות, כוס ישועו' ג). — ובמליצה בענין חכמה ודעת: בידו מעיני השכל לצמא ומכֹּלת לכל רעב ושבר (רמב"ע, על ספר אלמואזנה, דיואן ב, כ"י בודלי').
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן.
2 השבעים העתיקו המלה כמו שהיא μαϰεὶϱ, μαϰάλ, ת"י פרנוס לאינש ביתיה, וכן עקילס διατϱοφὴν, כלכול ותמיכה. ובמשמ' זו שאר הקדמונים והחדשים, ואמרו כי הוא כמו מאכֹלת, ושנמטה האלף והודגשה הכף. אך זה דחוק, כי המלה מאכלת נמצאת במקרא בשלמותה ולא נשמטה האלף וקשה לחשב כי במשמ' מיוחדה של פרנסה היו משמיטים את האלף. ר"ח אמר כי מכל נגזר מן כלכל, וז"ל: כגון יחת מחתחתים יגל מגלגל מכלת מכלכול וכיוצא בהן (ר"ח שבת קח.). עכ"פ, בעצם פרוש המלה אין מקום לפקפק, אעפ"י שמקורה לא נתברר.
3 מובא בשו"ת בדבר למוד החכמות לר"י פרובינצלו, בספר דברי חכמים. ולא נתברר לי אם זה גוף לשונו של הרמב"ם בעצמו, או תרגום של ר"י פרובינצלו.