מַכּוֹת

1, ש"ז, —  כמו מַכֹּלֶת:  והנה לחטבים לכרתי העצים נתתי חטים מַכּוֹת2 לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף (דהי"ב ב ט) .



1 עי' הערה לקמן.

2 כך הנוסחה המסורה.   ופרשו קצת הקדמונים במשמ' כתישה וטחינה.  ריב"ג: ומנ הד'א אלמעני ענדנא חטים מכות והו אשם עלי זנה משור ומבול ומעוך יעני אנה אעטאה אלקמח מטחונא, ע"כ, ובעבר': ומן זה הענין (ענין כתות) אצלינו חטים מכות והוא שם על משקל משור ומבול ומעוך ר"ל שנתן לו החטים טחונים.  והביא פרוש זה גם רש"י וגם התרגום הרומי תרגם במשמ' זו excussiones .  אך אין המליצה מתישבת היטב לפי פרוש זה, וכבר אמר רד"ק כי מכות הוא כמו מכּלת שבמ"א, עי' ערך מכֹּלת, וכך רוב החדשים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים