מִכְמַךְ
*, כמו מָכַךְ, לא נמצא.
— נִתפ', *נִתְמַכְמַךְ, כמו נִתְמַכַּךְ: מיכה שנתמכמך1 בבנין (סנה' קא:). — ואמר הפיטן: עתה נפטר חסיד נעתר אב לכהונה ומשרת אל, אף לא נתמך אך נתמכמך אב לשרפים הוא מיכאל (משה זכות, קינ' לת"ב, הודי נהפך). — ובסהמ"א, נִתְמַכְמַךְ הגוף, נהיה כחוש ודל: מי שעובר בים ימים רבים ומצאוהו רעות רבות וכו' ויתמכמך גופו וכל עצמותיו מסער הים ומהמון גליו (יצחק צרפתי, אגר' לקהל אשכנז).
1 כך בנוסחא' הדפוס, וכך בפדר"א מב, ובערוך דפוס ראשון: נתמכך, עי"ז.