°, ש"ז, — מקום שבו דבר כמוס ונשמר:  שהבורא יתברך שם הריאה לקצת בעלי חים אוצר ומכמס למה שיכניס החזה בנשימה מאויר קר משוה מזג הלב (אמונה רמה א ו) — ועצם הדבר הכמוס: וירא (הזקן) כי תש כחו והזקין, לקח לנפשו עצות והתקין, לחלק לבניו נכסיו, עם משתיו ועסיסיו, ואוצרות מכמסיו (זכר' בן סעדיה, ספר המוסר מד, כ"י תימנ').