מַכְמֹר, ש"ז, מ"ר בכנ' מַכְמֹרָיו, — רשת עבה יצודו בה חיות, Jagdnetz; filet; net: בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מִכְמָר (ישע' נא כ). יפלו בְמַכְמֹרָיו רשעים (תהל' קמא י). — ובתלמ': מה הוא זה כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עכו"ם אין מרחמין עליו (רב, ב"ק קיז). ואמר המליץ: ומה טוב לו שתק ולא שת מכמרים (תשו' דונש על מנחם, דעה לבי). ישרה עקשתם, ורבים הכשלתם, ויחדו נפלתם, ברשת מכמורים (תשו' יהוד' אבן ששת על תלמי' מנחם). — והפיטן אמר: נעו ונדו ראש במהמורינו, רשעים מפילים במכמורינו, נחנו פשענו ומרינו (ר"א קליר, איכה אשפתו, קינ' לת"ב). זדים עורכי חניתות, חגורי חרבות וקשתות, טורפו במכמורי רשתות (שמעון בר' יצחק, אויבים, יוצ' ז' פסח). — ובמליצה, עון ומכשול: תזל כטל אמרתך, מזמר נפת שפתך, נפשי ממסגר תצא ולבבי ממכמר (ראב"ע, על יעלת). התכן דרך ונתיב הנצל פחים ומכמורים (אלחנן בר' שמריה, קטע כ"י גני', JQR, July 1913) שיר ישיר עבדך בפיהו וזמרה יאמר אמור, אבל לבו בו זועף כי הוא נלכד תוך פח ומכמור (ישראל נג'ארה, פזמ', הוצ' פרידל'). — *וכמו מִכְמֹרֶת, לצידת דגים: אין אדם פורס חרמו ומעמיד ספינתו בתוך של חבירו אבל צדין בחכין ובמכמורים1 מכל מקום (תוספתא ב"ק ח יז). מעשה בשני בני אדם מכמרין מכמורין2 בירדן (רבי, יבמ' קכא.). — ובמליצה, °אספם במכמר, תפשם, ואמר הפיטן: אסיף כלם במכמֹר, כרגע החל וגמר, לא נשאר אחד מהם לאמר, מן המערכה נסתי היום (ר"י  הלוי, מי כמוך ואין כמוך). — וגדול, נפרש: אבל יחיד עשי לך ומספד תמרורים, על תופשי משוטיך ופורשי מכמורים (קינ' לת"ב, החרישו ממני).