* 1, ש"ז, מ"ר מַכְתֵּבִים, — כלי כעין בד מחֻדד בקצהו יכתבו בו בחקיקה בשעוה וכדומה: מכתב שנטל הכותב שלו (תוספתא כלי' ב"מ ג ד). הסול והסירה והמחט והמקדח והמכתב (ר' יוסי בר' יהודה, בכור' לז:). והיו (התינוקות שבביתר) אומרים אם באו השונאים עלינו במכתבים2 הללו אנו יוצאין עליהן ומנקרים את עיניהם רשב"ג, ירוש' תענ' ד ח, מד"ר איכ', עיני.