מְכַשֵּׁפָה

ש"נ, מ"ר מְכֵשֵּׁפוֹת, —  אשה יודעת לְכַשֵּׁף: מְכַשֵׁפָה לא תחיה שמות כב יז.  —  ובסהמ"א:  יוחני בת רטיבי אלמנה מכשפה היתה רש"י סוט' כב.  ובשעה שתכנסו יגביה איש אחת מהן מן הארץ ושוב אין מכשפות שולטות בכם הוא, סנה' מד:.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים