*, ש"נ, — מלאכת המְכַשֵּׁף:  מביאין אדם בכור ושוחטים אותו ומולחים אותו במלח ובשמים וכותבין על ציץ זהב שם רוח טומאה ומניחין הציץ במכשׁפות תחת לשונו ומניחין אותו בקיר ומדליקין לפניו נרות ומשתחוים לו ומדבר עמם בלחש תנחומ' ויצא יב.  — ובסהמ"א:  יוצא (היה פרעה) ליאור בשביל מכשפות רש"י מו"ק יח..  יוחני בת רטיבי אלמנה מכשפה היתה וכשמגיע עת לידת אשה היתה עוצרת רחמה במכשפות ולאחר שמצטערת הרבה היתה אומרת אלך ואבקש רחמים וכו' וסותרת כשפיה והוולד יוצא הוא, סוט' כב..  אם את מצלחת לעשות לי מכשפות עשי הוא, סנה' סז:. מכה זו של כנים לא ע"י מכשפות באתה אלא עפ"י הקב"ה שם.  כל מילי מכשפות נבדקין על מים חיים ונמוחין שם.  כעין תרפים העשויות במכשפות שיגידו צרכיהם רשב"ם שמות לב א. כלומר שלמכשפות הוא עושה דבר זה וכו' ויש לחוש שמא יאמרו מכשפות הוא זה שו"ת ריב"ש סט, בשם ספר המצות.  אנשים שנולדו באדר השני אין להם לירא ממכשפות שהרי אין בו מזל חזקוני, בשלח יז ט. והיה מראה להם אותות ולא היו יודעים במה כחו היו אנשים אומרים כי דרך מכשפות ותחבולה היה  ר"ש בן וירגא, שבט יהודה לא.  שנים לוקטים קשואים במכשפות בפנינו רע"ב, סנה' ז יא.  ויקרא גם פרעה לרבות אשתו שהיתה שקולה במכשפות נגד כל החכמים והמכשפים פענח רזא, וארא.