מִכְתָּב

ש"ז, סמי' מִכְתַּב, מ"ר מִכְתָּבִים, — א) עצם צורת האותיות, עצם הכתָב, Schrift; écriture; writing: והלחת (של אבן) מעשה אלהים המה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אלהים הוא חרות על הלחת (שמות לב יו).  ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מִכְתַּב פתוחי חותם קדש ליי' (שם לט ל). ויכתב על הלחת כַּמִּכְתָּב הראשון את עשרת הדברים (דבר' י ד). — והשתמשו גם בסהמ"א במשמ' זו: הנה ראינו כי אין אות במכתב הזה שהוא בידינו שהוא עולה למעלה חוץ מלמד וכו' כי מכתבינו על דרך התולדות רק לא נדע עיקר כל האותיות כהוגן (ראב"ע, צחות, אות ל). — ב) כמו מִכְתָּם: מִכְתָּב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו אני אמרתי בדמי ימי אלכה וכו' ׁ(ישע' לח ט-י ׂׂ). — ג) דָּבָר כָּתוּב, Rescript; rescrit: ויעבר (כרש מלך פרס) קול בכל מלכותו וגם בְּמִכְתָּב לאמר כה אמר כרש מלך פרס וכו' (עזר' א א-ב).  והכונו לבית אבותיכם כמחלקותיכם בכתב דויד מלך ישראל וּבְמִכְתַּב שלמה בנו (דהי"ב לה ד). — ד) גליון כתוב שאדם שֹּׁלח לחברו להודיע לו דבר וכדומה, Brief; lettre; letter: ויבא אליו מִכְתָּב מאליהו הנביא לאמר כה אמר יי' אלהי דוד אביך וכו' (דהי"ב כא יב). — ומצוי מאד במשמ' זו בסהמ"א וזה עקר שמושו בכתב ובדבור עתה: הגיע מכתבך זה יום כד בסיון (קטע מכת' שלמה אחי אביתר, מזמן הגאו', סעדיאנה 112, הוצ' שכתר).  ואשר חרה לו בשוב המכתב הנכתב בשמו (שם). — °מִכְתַּב בְּרִית. ספר הברית: וימחוהו ממכתב הברית להיות מלך אחריו (יוסיפון, שמט).  ויפתח את מכתב הברית ויקרא באזניהם כאשר צוה המלך אל ארקילאוס (שם, שנ). — °מִכְתַּב זְמַנִּי, כמו מכתב-עתי, עי"ש: ולו היה בידי מכתב זמני  כמו לאחינו הנוצרים לא חשכתי את ידי מגשת את מנחתם על המזבח (יוסט לשד"ל, אגר' שד"ל ז). — °מִכְתַּב מַסָּע, כְּתַב הרָשׁוּת כתוב בו שֵׁם האדם ולאיזו מדינה מהמדינות הוא שיך וכיוצא בזה, יקחהו אדם אתו בפרט במסעיו: אין שוטר אין נוטר לשאול מי אני, אם יש מכתב מסע ומי אספני (יל"ג, בירח בלילה). — °מִכְתַּב עִתִּי, מִכְתַּב עֵת, עִתּוֹן: הנה היא כתובה במכתב עתי "ציון" לחדש שבט שנה העברה וכו' עד אשר נראו ונגלו חדשים מקרוב באו במכתב עתי הנקרא אָריענט (דר' ליפמן, מאמר על פי' משלי המיוח' לראב"ע, ציון ב 113).  רבים ממכתבי העתים השונים היוצאים לאור בברלין בכל יום ויום הרבו לספר בתחבולה חדשה וכו' בתחבולה פשוטה זאת מוסיפים מכתבי העתים  חלץ הרופא ההוא אנשים רבים (א. מ. גרשונוביץ, המגיד יז יה ).  ואנחנו מצדנו הננו עמלים בדבר להביא את מכתב עתנו זה אל תכלית השלמות (המליץ א יז, האזינו).  וחלילה חלילה לנו להתקנא ברעינו ולהיות עינינו צרה בשל אחרים יוסף ה' מכתבי עת כהנה וכהנה בישראל ועינינו רואות ושמח לבנו (שם).  והנה לא נכחד מכל איש מבין גודל התועלת אשר יצא ממכתבי עתים וכו' לא כן מכתבי עתים המה יאספו דברי חכמים וכו' כי מכתבי עת אחדים לא יספיקו למרבית מושכי בשבט סופר בארצנו (שם).  חכמי ישראל המוציאים לאור מכתבי העתים אשר כל ישראל יתחממו בגחלת אהבתם לשפתנו הקדושה וכו' לסגור שער מכתבי עתיהם בעד כל בקרת דקה וצנומה (א' הרכבי, שם ב לז ).  על מספר מכתבי העתים אשר חשבתי שמה נוכל להוסיף כעת את "הצפירה" "המבשר" וכו' (שם).  וכרעב ללחם כן שלחנו את ידינו למכתב העתי הכללי מאויגסבורג אשר מצאנו שם למען אשר נקרא אחרי חדשים הרבה את הנשמע בארץ מולדתנו ובשפתנו שפת אשכנז מכתבי עתים צרפתים ואנגליים נמצאים בכל עיר גדולה בארץ הקדם (א' גוטלבר, ממצרים 7).  ויהי כי ארכו הימים, ואמרת יצחק לא באה, ותכלינה עיני פנינה מיחל, ותאמר אין זה כי אם מצאתהו רעה, אלכה ואכתבה מודעה, בכתבי העתים (יל"ג, נהרא נהרא ופשטיה).  ויחמל עליה ויקראה בתי, ויעד לפני המוציא מכתב העתי, כי אמת הדבר (שם).  כי אין מכתב עתי לנו בלשון המדינה (הוא, על דא קא בכינא).  אל תשכח את אשר בקשתיך על דבר מכתבי העתים אשר לי ביד בנימין אהרנשטאם (הוא, אגר' א מג).  והנני נדרש לך לבוא בברית עמך ולהביא לעתים מזמנות מפרי תבונתי מנחה למכתב עתך כאשר תמצא ידי (שם נט).  בושה וכלימה היא אם יודע הדבר לאמתו במכתבי העתים בשפות החיות (פ. סמולנסקין, השחר ב יב).

  

חיפוש במילון: