1, ש"ז, —  א) כעין חריץ או גומה בקרקע2:  ויקרא למקום ההוא רמת לחי וכו' ויבקע אלהים את הַמַּכְתֵּשׁ3 אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה (שפט' ה יז-יט). —  וכנוי למקום עמק בירושלם:  והיה ביום ההוא נאם יי' קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות הילילו ישבי הַמַּכְתֵּשׁ כי נדמה כל עם כנען (צפנ' א י-יא). —  ב) כלי יכתשו בו דברים יבשים, Mörser; mortier; mortar:  אם תכתוש את האויל בַּמַּכְתֵּשׁ בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו (משלי כז כב). —  ובתו"מ:  לעשות קציעות הללו שתי כפין של דבילה במכתש הלז שלפני בעלי זה שבידי (תוספתא תענ' ד ז).  מכתש של פתין שיש בו בית קבלת אבר (שם כלי' ב"מ ז ח).  כותש כעלי במכתש או כותש על גבי גדר (ירוש' פאה ב ג). —  ובסהמ"א:  לידע הבשמים והזיעות הנכתשות במכתש ונכברות בכברה (שבתי דונולו, ספ' המרקחות א).  יטבול את המכתש פעמים רבות ויכתוש את המרקחת (שם ז). —  ג) °כל אחת מהשנים העבוֹת שבצדי הפה:  פי' ככא המכתש והוא אל צרם בלשון ישמעאל (ר"ח פסח' קיג.). —  ואמר המשורר: הרפתה ממך עצם ומכתש ממקום לחי, ונס לחך בלילה כי כבר נס מבכי לחי (ר"ש הנגיד, אהה שבתי). —  ד) °הגומה שבה יושבת השן בתוך הפה,  4alveolus:    מה היא סבת השן הזקן אשר תצא ממכתש לחיו לעת זקנתו (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' י).  ושנּים בפיו נתן חזקים, ולשלשה חלקים נחלקים, וכו' במכתש הלחי כלן בנויות, ואלה חזקן כי הן תלויות (הוא, בתי הנפש).