°, ת"ז, לנק' מַלְאֲכִית, מ"ר מַלְאֲכִיִּים, ־כִיּוֹת, — מטבע המלאך: מדרגה שהיא קרובה מן הסוג האלהי המלאכי (ר"י א"ת, כוזרי ד ג). והשעורים המלאכיים והשעורים הכוכביים (שם ה יב).ועתה אכנס עמהם בעמקי הויכוח ע"ד החכמה זו המדריגה מאצילות שנקראת מדריגה מלאכית או עצם מלאכי (הוספ' לתגמ' הנפש). שאברהם חשב שבבא המלאכים סדומה יחתו אנשי העיר מפניהם וישובו אל ה' כי לזה לבשו צורה מלאכיית בבואם שם (ר"י אברבנאל וירא, בשם הר"נ). הלא ידעת אדוננו המלך כי בני האדם יש להם רוחות גלגליות ונפש מדברת מלאכית בהם יעדיפו עליכם ויתחכמו עליכם (ר' קלוני', אגר' בע"ח ב א). החכמים והדיינים והפלוסופים ואנשי השכל והסברה והבחינה וההכרח הנה מדותיהם ותכונותיהם תכונות מלאכיות ואשר הם שוכני השמים (שם ב ה). והיו לו (לאדה"ר) ב' טבעים טבע מלאכי מצד שכלו שהיה בצלם ודמות וטבע בהמי (רשב"צ דוראן, מג"א, חלק יעקב ד). כי הועד עליו פעולותיו השכליות אשר היו פעולות מלאכיות למעלה מפעולות אנושיות (ר"א ביבאגו, דרך אמונה ב). וכל כוכב מקבל ביחוד שפע ממדרגה מלאכיית מיוחדת (מ' אלדבי, ש"א ב ב).