מַלְאֲכוּתִי

°, ת"ז, לנק' מַלְאֲכוּתִית, מ"ר מַלְאֲכוּתִיִּים, מַלְאֲכוּתִיּוֹת, — של מַלְאֲכוּת, מטבע הַמַּלְאֲכוּת: מפני שהיא הסבה להניעה אל הנעימות האלוהיות ולהקריבם אל המעלות המלאכותיות (ר"י א"ת, תקון מדה"נ לרשב"ג ב). אבל המעלה הזאת (לחיות בלי אכילה וכו') אלהית מלאכותית אם היא נמצאת (הוא, כוזרי א מב). וכי הוא (משה) ע"ה הגיע התעלותו מן האנושות עד המעלה המלאכותית ונכלל במעלת המלאכים (פי' המשנ' לרמב"ם, סנה' י ז).

חיפוש במילון: