° 1, ת"ז, לנק' מְלָאכוּתִית, מ"ר מְלָאכוּתִיִּים, -תִיּוֹת, — מה שעשוי במלאכה, ההפך מטבעי, מה שהוא בטבע, Künstlich; artificiel; artificial: וכבר בארנו בזולת זה המקום איכות שנוי חלקי היסודות האלו והעמדנו בזה מופתים מלאכותיים יראו בראות עין בשנוי קצתם בקצתם בחלק לא בכל (סהל בן תמים, פי' ספר יצירה). והגשם אם טבעי ואם מלאכותי (ר"י א"ת, כוזרי ה יב). מלאכותי תאר נגזר ממלאכה הוא מה שאינו ממעשה הטבע רק ממלאכת האדם (ר"ש א"ת, פי' מלים הזרות שבמו"נ). וצורך האדם לפעולות המלאכותיות להזמנת מזונו ולבושו ודירתו (הוא, שם א מו). אמרו ארזי לבנון אשר נטע בעבור היות מציאותם טבעית לא מלאכותית אמר שהשם נטעם (שם סו). שכל דבר מאלו הנמצאות אשר אינם מלאכותיות אי אפשר לו מבלתי סבה מחייבת לדבר ההוא אשר הותהו כפי מה שהוא עליו (שם ב כ). כי החרב הוא כלי מלאכותיי נעשה להחריב הדברים הטבעיים (ר"י אברבנאל, נח). הם היו קודם לזה גוי אחד בארץ באחדות טבעי מצד היות שפה אחת ומנהג אחד טבעי לכלם ולא נחה דעתם בם ובקשו לעשות חברה ואחדות מלאכותיי בקבוץ המדינה ודברים מלאכותיים שולל מהם האחדות הטבעי שהיה להם מקודם (שם). וכאשר ראו הפלוסופים שהפעולות הטבעיות הולכות על דרך הפעולות המלאכותיות גזרו שמאותו השכל בעצמו נתהוו הכחות הטבעיות (ספורנו, אור עמים, ידיעה). שהרי נראה שהיא (הנפש) תניע הגוף לכל צד שבעולם ואם אינה מתנועעת בטבעית ולא בתנועה מלאכותית כ"ש שלא בתנועה הכרחיית (תגמ' הנפש א ג). הזכירה המלאכותית רצוני לומר הנעשית מצד המלאכה (מ' ליאון, נפת צופים א ד). — ובמשמ' של מלאכה: (הכח) המחשבי הוא אותו שבו יהיה ההשתכלות בדבר וכו' והמלאכותי הוא אותו אשר בו ישיג אדם מיני המלאכות והאומניות (תגמ' הנפש ב ב).