פ"י, עתי' תִּמְלַח, —  מָלַח דבר בְּמֶלַח, שָׂם עליו מֶלַח:  וכל קרבן מנחתך במלח תִּמְלַח (ויקר' ב יג). —  ובתו"מ:  שאין מולחין עורות ביום טוב (תוספתא יו"ט א יא).  מלח (את חטאת העוף) ולא ספג (או) ספג ולא מלח (שם זבח' ז י).  הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחד אחד במלח ואוכל אם מלח ונתן לפניו חייב (מעשר' ד ג).  מלוח לשעה מלוח הוא איזהו מלוח לשעה וכו' נותן האיברים על גבי המלח והופכן (ירוש' נדר' ו ו).  השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבד את עורו (שבת ז ב).  לשכת הפרוה שם היו מולחין עורות קדשים (מדות ה ג).  הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין טפלה (נדר' ו ה).  (אמר קונם) מליח שאיני טועם אסור בכל המלוחים (שם ג).  דג דגים שאיני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטנים בין מלוחים בין טפלים (שם ד).  שמולחין הולד בשבת (רב, שבת קכט:).  דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בישולי עכו"ם (הוא, ע"ז לח.).  מה עשה הקב"ה סירס הזכר (של לויתן) והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא (הוא, ב"ב עד:).  אין הבשר יוצא מידי דמו אלא א"כ מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה (שמואל, חול' קיג.).  לא נשאר ארבה אחד אפילו מה שהיו בקדירות ובחביות מלוחות פרחו והלכו להם (ר' יוחנן, מד"ר שמות יג).  דגים ועופות שמלחן זה עם זה (רב נחמן, חול' קיב:).  דג טהור שמלחו עם דג טמא (שם קיג.) — ומצוי בסהמ"א:  היה (העור) מלוח ועדין לא נעשה בקמח ולא בעפצה (רמב"ם, שבת יח יד).  מפני מה דמעות היגון מלוחות וכו' מפני הכבד והלב וכו' והם מבשלים הדמעות בשול יתר וישובו מלוחות (ר"י זבארה, ספ' שעשועי' ט).  המימות המלוחים הם חמים מאד (שם).  ועוד נחלקים (הרוחות שבגופי בע"ח) למלוחים וחריפים ועפציים (מעשה טוביה, ארץ החדשה א ג). —  °דָּגִים מְלוּחִים עי' דָּג. —  *ומֵלִיח, כמו מוֹלֵח:  רב הונא אמר מליח1 (את הבשר) ומדיח במתניתא תנא מדיח ומליח1 ומדיח (חול' קיג.).

 — פֻע' מֻלַּח, מְמֻלָּח, —  עשוי במֶלַח:  ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח מְמֻלָּח2 טהור קדש (שמות ל לה).

—  *ובהשאלה:  אם בנו זריז וממולח3 ותלמודו מתקיים בידו בנו קודמו (ר' יהודה, קדוש' כט:). —  ובמשמ' טהור וזך, ואמר המליץ:  העתקתי כל הספר במלים נכוחים, ושירים כבדולחים טהורים ממולחים, ישכיבו כל המשוררים הצחים תחת אחד השיחים (ר"י חריזי, הקד' תחכמוני). —  ובמשמ' מעֻרבָב:  נפת וצוף בפיך ממֻלחים, מעשה אלהים לא מרֻקחים, וריח אפך כתפוחים (ראב"ע, שמש ביום).  וציוו הרופאים המומחים להביא מרקחת ממולחת מכמה סמים הידועים להם ואיזה משקים הממולחים מעשבים הנשרפים ואמרו אל החולה מעשה המרקחת הזאת תאכל (חמדת הימים א ד).

— הָפע', הֻמְלַח, הֻמְלַחַתְּ, מקו' הָמְלֵחַ, —  הֻמלח הילד בהוָּלדוֹ, שפזרו עליו מֶלַח, או רחצוהו במים מלוחים, לסגולה וכדומ':  ומולדתיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי וְהָמְלֵחַ לא הֻמְלַחַתְּ והחתל לא חתלת (יחזק' יו ד). —  ובתלמ':  והנותרת (מן המנחה) אעפ"י שלא הומלחה אעפ"י שלא הוגשה (ת"כ ויקר' פרק יא).

— נִפע', *נִמְלַח, —  שמלחוהו:  נותן את האיברים ע"ג המלח והופכן וכו' שאם משהא הוא אותן שהן נמלחין (ר' אבא, ירוש' נדר' ב ד). —  ובסהמ"א:  אסור ליתן בשר שלא נמלח כלל עם בשר שנמלח קודם פליטתו לפי שבשר זה שלא נמלח בולע ממה שחברו פולט (טור יו"ד ע, בשם רשב"א).  פרסות הרגל שנמלחו בקליפתן ולא חתך ראשן (שו"ע יו"ד סח ח).  חתיכה שלא נמלחה אלא מצד אחד (שם סט ד).

— פִע', °מִלַּח, מְמַַלֵּח, —  כמו מָלַח:  היה ממלח ע"ג העור מעט מעט (ר"ח ביצ' יא:).

— הִפע', °הִמְלִיחַ, יַמְלִיחֶנּוּ, —  כמו קל:  והרוצה ליתן בשר לתוך קדרה אסור עד שיחתכנו וימליחנו יפה יפה ומדיחו יפה (והזהיר, ויקר').