1, ש"ז, — גוף גבישי, נמס במים וטעמו כטעם מי הים, משמש לתבל המאכלים ולשמר על בשר וכיוצא בזה שלא יתקלקל, וכדומה, Salz; sel; salt: ותבט אשתו (של לוט)  מאחריו ותהי נציב מֵֶלַח (בראש' יט כו).  על כל קרבנך תקריב מֶלַח (ויקר' ב יג). קחו לי צלחית חדשה ושימו שם מֶלַח ויקחו אליו ויצא אל מוצא המים וישלך שם מֶלַח ויאמר כה אמר יי' רפאתי למים האלה (מ"ב ב כ-כא).  והקרבתם לפני יי' והשליכו הכהנים עליהם מֶלַח והעלו אתם עלה ליי' (יחזק' מג כד). בצאתו וגבאיו לא ירפאו לְמֶלַח נתנו (שם מז יא).  היאכל תפל מבלי מֶלַח אם יש טעם בריר חלמות (איוב ו ו). — בְּרִית מֶלַח2, ברית שתתקים לארך ימים: לחק עולם ברית מֶלַח עולם הוא לפני יי' לך ולזרעך אתך (במד' יח יט).  כי יי' אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מֶלַח (דהי"ב יג ה). — זָרַע את האדמה מֶלַח, לסימן קללה, שתהיה חרבה לעולם: ויתץ את העיר ויזרעה מֶלַח (שפט' ט מה). — הארץ היא גפרית וָמֶלַח, שאינה מצמחת שום צמח: גפרית וָמֶלַח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב (דבר' כט כב). — ושמות, ים הַמֶּלַח, עי' ים. — גֵּיא מֶלַח: ויעש דוד שם בשבו מהכותו את ארם בגיא מֶלַח שמונה עשר אלף (ש"ב ח יג).  וישב יואב ויך את אדום בגיא מֶלַח שנים עשר אלף (תהל' ס ב). — תֵּל מֶלַח: ואלה העלים מתל מֶלַח תל חרשא (עזר' ב נט). — ומצוי בתו"מ: אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקין ולא שתה מים ביום ידאג מן ריח הפה ובלילה ידאג מפני אסכרה (ברכ' מ.).  מלח ממון חסר3 (משל ירושלמי, בת נקדימון לריב"ז, כתוב' סו:).  מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכתלו של חבירו (ב"ב ב א).  המפצע בזיתים בידים מסואבות הוכשר לסופתן במלח לא הוכשר (שבת קמה.).  מרחמין על הבהמה ביו"ט כיצד עושה נותן גוש של מלח על רחמה והיא רוצה להניק בנה (רשב"ג, ירוש' שם יח ג).  אחר כל אכילתך אכול מלח ואחר כל שתייתך שתה מים ואי אתה נזוק (ר' חייא, ברכ' מ.).  בו ביום נפגמה קרן מזבח ונתנו עליו גוש של מלח שלא יהא נראה כפגום (ירוש' יומא א ה).  קדירה זו חסרה מלח יתירה מלח חסירה תבלין יתירה תבלין (ר"ל, ע"ז סז.).  העובר לפני התיבה צריך לסרב ואם אינו מסרב דומה לתבשיל שאין בו מלח ואם מסרב יותר מדאי דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח (ברכ' לד.).  ג' רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן שאור ומלח וסרבנות (שם).  נמשלה התורה כמלח והמשנה כפלפלין והש"ס כבשמים ואי אפשר לעולם בלי מלח (מס' סופר' טו ח). — ובכנ': הרי נאכל (הכותח) מחמת מלחו (חול' קיב.).  מדיח הבשר תחילה ואח"כ מולחו יפה יפה ומניחו במלחו כדי הילוך מיל (רמב"ם, מאכ' אסור' ו י). — *מֶלַח סדומית, מהרי המלח שבקרבת ים המלח: מלח זו מלח סדומית שנאמר ולא תשבית מלח הבא מלח שאינה שובתת ואיזו זו מלח סדומית (תוספתא מנח' ט יה).  מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים (רב חייא בר' אשי, ערוב' יז:). —  מֵי מֶלַח: עושה הוא את מי המלח וטובל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל (שבת יד א). — ומשל4, מדד כור מלח, התאמץ מאד בדבר: כשתמדוד לי כור של מלח אומר לך טעמו של דבר (רש"י שבת ד.). — ואכל כור מֶלַח: כשתאכל עליה כור של מלח לא תוכל להשוותם זו לזו (שם).  אכול על דבר זה כור של מלח (והזהיר, ויקר' ח). — ומ"ר °מְלָחִים, מיני מֶלַח: אך זולת אלה הדברים ממה שלא יתעבו חלקיו מאד יתלחלח ויותך במים כמיני המלחים והדומה להם (ר"ש א"ת, אותות השמים, כ"י פריז).  נמשך במוצאים אחר חוקיו, בכסף וזהב הנקצבים וסוג המלחים במוצקיו (נשמט בפתקה המ"מ). חכמת סיפור המחצבים ומיני האדמות והאבנים המלחים והזפתים והמתכיות (אגר' חכמה ב).  שרפי האילנות והמלחים והחמציים ודומיהן שהם יסודות הגשמים להעמיד אותם (ר"ש פפנהיים, יריע' שלמה  א ג). —  °מֶלַח הנחצב, הוא מֶלַח סדומית: הגפרית מין עפר הוא כגון המלח הנחצב (שכל טוב, בראש' יט כד). — ובהשאלה לגופים אחרים דומים למלח, מֶלַח הודי: ואם ישקוט הקיא תריק השחורה ברפואות וכו' ומלח הנדי (קאנון ג יג ה ו). — °אודראני: יוקח ממלח אודראני חלק ומהקוץ העצרי שלשה (שם ג יו ב ד). — °ניטרו: תערב מלח ניטרו ומעט טירבינטינה ותחבוש על המקום (ר"י בן טודרוס, באר לחי לה). — °ארמוניאקו: יקח מלח ארמוניאקו עיני הסרטן מכל אחד א' שקרופליש ויערבם היטב (מעשה טוביה, הקד' משמר' הבית ד). — °מֶלַח חֻמצי: במין מלח חומצי אשר טעמם חריף מאד וחמוץ (ראש' למודים א ח). — °וסגולות: והאוכל מלח לאחר אכילתו לא יאכל בגודל שקשה לקבור בנים ולא בזרת שקשה לעניות ולא באצבע שקשה לשם רע אלא באמה ובקמיצה (שבלי הלקט, ברכ' קמט).  הרוצה לתת מריבה בין בני הבית יפזר על הבית מלח הרבה (מ' אלדבי, ש"א ד).