מְלֵחָה
ש"נ, — אדמה שיש בה מלחה ואינה מצמחת כלום, Salzerde; terre saline; saline earth: ושכן חררים במדבר ארץ מְלֵחָה ולא תשב (ירמ' יז ו). ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון ארץ פרי לִמְלֵחָה מרעת יושבי בה (תהל' קז לג-לד). אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מְלֵחָה (איוב לט ו).