מְלֵחָה

ש"נ, —  אדמה שיש בה מלחה ואינה מצמחת כלום, Salzerde; terre saline; saline earth:  ושכן חררים במדבר ארץ מְלֵחָה ולא תשב (ירמ' יז ו). ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון ארץ פרי לִמְלֵחָה מרעת יושבי בה (תהל' קז לג-לד). אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מְלֵחָה (איוב לט ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים