° 1, ש"נ, —  טבע המַלְשִׁין ומעשיו ופעולתו:  אכלו קורצא פי' קראו עליו מלשינות (ר"ח, תענ' כד:).  ענינו המלשינות והרכילות (ר"י א"ת, השרשים לריב"ג, שרש רגל).  אנשי רכיל היו בך הוא שם למלשינות (שם, שרש רכל). והוקם רבה בר נחמני והיה ראש ישיבה כ"ב שנים והוא חבר בראשית רבה ושאר הרבו' וברח לאגם מפני מלשינות ומת שם באגם (ראב"ד, ספר הקבלה). לא תאנה אליך רעה שלא ישלוט בך יצר הרע ומלשינות (ילק' מכירי, תהל' צא טז).  שהאיש הזה היה מוחזק שהוא מלשין ומסור ושגיזם במלשינות פעמים רבות תשו' הרא"ש ב, מובא בטחו"מ שפח.  אמנם אחיו (של יוסף) שלא שערו בשלומותו והיותו בן זקונים כאשר ראו כי אותו אהב אביהם חשבו שהיה מפני המלשינות ולכן וישנאו אותו (ר"י אברבנאל, וישב).  ומלך ארם נצטער מאד ע"ז בחשבו שאחד מעבדיו היה מגלה את סודו אל מלך ישראל עד שהגידו לו עבדיו שלא היה זה במלשינות כ"א שאלישע הנביא היה מגלה זה בנבואתו (הוא, מ"ב ו).  נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה ועולה מרכילות ומלשינות ומלעג (ר"ש אלעמי, אגר' המוסר).